נשמת אפך
פתאום
ערקה מתוך הגוף בלי תקנה
לא עוד עילוסים
לא עוד מגע
פרחה ולא אמרה מלה
כמו צפור, כמו פרפר,
כמו שושנה
מתחת לעורי היא מסתננת,
אורה דוקר, זיוה פוצע
שאפשר להשתגע,
השקט שלפני הסערה הופך שאון
לאחריה,
עד בוא יומי, אני יודע,
אמשיך לבכות עליה
אמשיך להיות איתה
ובלעדיה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.