שולחן ערוך, מסובים מסביבו כמו מחכים לישות עליונה, שתבוא
ותצטרף אל קריאת ההגדה.
סדר פסח ערלי נפש, חרשים ואילמים ונכים, מוכי גורל, אכולי יגון
וזבי שנים עברו מתקבצים כולם בבית הסב. פה להם ולא ידברו,
עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו, אף להם ולא
יריחו. מה לא יעשו כדי לשמר מסורת, מה לא יעשו בשביל להנחיל
ערכים, דור העתיד גדל תחת אפם בהווה של דם ותמרות עשן, שקרים,
חטאים וגילוי עריות.
מעבדות לחירות יביאנו.
זהו האל שנודה לו, האל שהושיענו והוציאנו מארץ מצרים ביד חזקה
ובזרוע נטויה מעבדות לחירות, אותו האל המעורר ישנים והמקיץ
נרדמים, המושיע אילמים והמתיר אסורים, מן העולם ועד העולם אתה
האל ובלעדייך אין לנו מלך, גואל ומושיע, פודה ומציל ומפרנס
ומרחם בכל עת צרה ומצוקה, למי נפנה אם לא אלייך.
תן מרגוע לפצע ולחבורה על הגוף, השב את השפיות ותן לה שתפרוץ
בצחוק גדול לעיני בעלה הקנאי, הרווה צמאת אותה נערה לחום
אנושי, הפג את בדידותה. וקח אותה תחת חסותך, כי טוב לחסות בשם
מבטוח באדם, טוב לחסות בשם מבטוח בנבלים. חללים חללים הוא
הותיר בה. ואתה, תעבור רוחך מעליה ותמלא אותם. לחלח את נפשה
המצטלקת עודנה, כי בך סמכנו ואלייך פיללנו, ברוך אתה השם הזן
את הכל. רחום וחנון ישמע זעקות נפשנו בשעת חסד זו, יראה את
עולינו ויושיענו, הרחמן הוא ישבור עולינו מעל צווארינו, הרחמן
ירפאנו ויושיענו, לא אמות כי אחיה ואספר מעשה אלוקים.
מעבדות לחירות שחרר אותי, מעבדות לחרות אני כפרח יתום שנותר
בשדה חרוש, כך נותרתי מצפה לו שרק יבוא וינתקני משורשיי
הנמקים, שיבוא וילחש על אוזניי: "רבבה כצמח נתתיך ותרבי
ותגדלי ותבואי בעדי עדיים, שדיים נכונו ושערך צימח ואת ערום
ועריה ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך, כל ימי חייך הימים,
ימי חייך הלילות, עד אשר ייפקחו עינייך לראות את דמותך ואחזתיך
אז ולא ארפה עד שהביאך אל בית אימי ואל חדר הורתי".
מעבדות לחירות, מעבדות לחירות, כך יאמר לי. |