הינו תחת מעטה שכבות לבוש/
מתחת למטריות/
ומעלינו שמיכת טלאים עמוסה- של עננים/
ואנחנו שנינו הינו חשופים מכל כיסוי/
ונפגשנו באמת ונגענו- כאור שמש הפוגש יורה/
וזה עדיין חי בי/
ואני עדיין ככה איתך/
בינתיים גילינו עוד הרבה חיות שצריך לשחרר/
וגם להאכיל אותן אחר-כך/ וללטף את החלל החופשי הזה אחריהן/
ולמלא אותו באהבה ובבני אדם אהובים.
ועדיין אין קץ לרגע ההוא/
ואין קץ במרחב לנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|