|
דיברנו אז על הכבשים שיש לשחרר.
הינו תחת מעטה שכבות לבוש/
מתחת למטריות/
ומעלינו שמיכת טלאים עמוסה- של עננים/
ואנחנו שנינו הינו חשופים מכל כיסוי/
ונפגשנו באמת ונגענו- כאור שמש הפוגש יורה/
וזה עדיין חי בי/
ואני עדיין ככה איתך/
בינתיים גילינו עוד הרבה חיות שצריך לשחרר/
וגם להאכיל אותן אחר-כך/ וללטף את החלל החופשי הזה אחריהן/
ולמלא אותו באהבה ובבני אדם אהובים.
ועדיין אין קץ לרגע ההוא/
ואין קץ במרחב לנו. |
|
|
בוקר טוב רחל.
זוכרת את בדיקות
השתן שאת צריכה
למסור לי? אז
קבלי ביטול.
במקום שאליו את
הולכת זה גם ככה
לא ישנה
הרבה...
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.