|
ימים מלאים בכלום, לילות ריקים משינה
דקות שורפים מהקצה, הזמן מאבד כוונה
הפתרון לא נגיש והתשובה לא נכונה
למה אני לא יותר אדיש
ולמה את כזאת בת זונה
אז איפה הרגש ומה זאת אומרת מה
סופר כבשים ומוסר את המרשם
משאיר את המציאות ומחליף את הסם
דומע אליך ואת בלי טיפה
למה אני כזה נקניק
ולמה את כזאת בת זונה
ואיך זה שהרגש לא עוצר בתחנה
היינו ביחד ואת בנפרד
החלפנו ת'פחד בזרע ודם
שכבנו בחושך והפסקנו כשחם
למה הייתי תמים
ולמה את כזאת בת זונה
ואיך זה שהרגש הוחלף בדממה
נראה לי שזה הראשון שאני כותב שאפשר להלחין, אז אם למישהו יש
רעיון שייעדכן אותי |
|
|
מאשר סלוגנים
יקר!
אם כל ייעודך
בחיים הוא לאשר,
קרי: לעשותינו
מאושרים, הרי
שעליך לאשר תיכף
ומיד סלוגן זה,
ואם נורא בא לך
לשפצר משהו, גם
את זה אפשר
לסדר.
והכי חשוב,
שנהיה כולנו
מאושרים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.