ארתור פארסקי / מבט אחורי |
וכשאני יושב לידה
היא בעצם נעלמת.
אני חושב, מקשיב- עושה הכל באמיתי
כמוה
ולא עושה דבר
אני יושב ולא עושה דבר
לגביה.
לעיתים אזרוק אליה
מבט שמבקש להצטלם
והיא תסתובב
תחייך את החיוך הזה שלה
אבל אני יודע:
זה לא זה.
היא לא היא.
והנה אני שב לתרדמת שלי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|