היא הייתה נערה מתוקה
עם שפתיים אדומות כשושנים,
עיניים כחולות שסוחפות אותך אל הים,
ועור לבן צח כפנינים.
ותמיד הייתה עצובה,
לא משנה לאן פנתה,
לא משנה למי פנתה,
העיניים שלה היו בולעות אותה בעצבות שלה.
יום אחד, באה אליה משפחתה,
ניסו לעודד אותה,
ניסו לשכנע אותה שאוהבים אותה בעולם.
לפתע כל פניה התמלאו באדום,
העור היה אדום,
העיניים אדומות,
ורק השפתיים נשארו אדומות,
אדומות מהדם.
היא הייתה נערה מתוקה,
עם שפתיים אדומות כשושנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.