|
שיר לה שיר אהבה גרמני
עם שלופן ודנקשן ושמאלץ
לב טובע בגשם מיטשטש עם הרוח
היא תקח אודם לחזקו מחדש
ומוריס בן התשעים, על כוס תרעלתו נחרט מצמוץ אחרון
(ב-26.1.1934) בידי צלב קרס שמן
היא תחלום על פצועי מלחמה
רחמים תמורת עוד פירפור
אך תדע שאין מלאכים בשמי ברלין
אפילו מוריס שלה רק לבן כהה.
|
|
|
"למה אתה לא
יכול להיות יותר
כמו אחיך
בוריס?
שקט, נחמד,
מנומס.
ואם שוב פעם
תגיד אלוהים מת
אני אתן לך כזה
פליק שתתחיל
לבכות"
אמא של ניטשה
ובוריס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.