|
שיר לה שיר אהבה גרמני
עם שלופן ודנקשן ושמאלץ
לב טובע בגשם מיטשטש עם הרוח
היא תקח אודם לחזקו מחדש
ומוריס בן התשעים, על כוס תרעלתו נחרט מצמוץ אחרון
(ב-26.1.1934) בידי צלב קרס שמן
היא תחלום על פצועי מלחמה
רחמים תמורת עוד פירפור
אך תדע שאין מלאכים בשמי ברלין
אפילו מוריס שלה רק לבן כהה.
|
|
|
הו במה,
תפארת כתומה,
בת אלים,
במה.
הו במה,
במה במה,
יפה את
ואין כל מום בך
במה.
הו במה,
במה,
מתעדכנת
כל שעה.
לבי לך,
במה.
בגבעון
במה גדולה
שמש בגבעון דום
ולבי
בעמק איילון.
הו במה,
במה במה,
מה שלומך? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.