בסוף הזמן,
מחכה לו בשקיקה ציור ענן
מנפץ את תקוותיו
במכחול אומן.
משיכה אחת יותר מדי,
קרעה גפי מחשבתו
מתחת לראשו,
אבוד בזמן.
בצל דרכו,
חסה הוא משדי אהבתו
מבקש לפשוט מחובותיו
בזילות צחוקו,
צחקוק אחד יותר מדי
קרע דף מלוח השנה
וכלום לא השתנה
בנתיב דרכו.

היה כלא היה
מלך פוטנציאל,
בגלימתו נותר
אביון ודל.

בכל דממה
מרעידות רגליו את אמא אדמה,
מבקש שתאסוף דמעותיו
אל זעמה.
דמעה אחת יותר מדי
קרעה טיהור נפשו
ואין מנוח לראשו
ואין דממה.

היה כלא היה
מלך פוטנציאל,
בגלימתו נותר
אביון ודל.

בסוף דרכה
הביטה וציפתה לחשיפת מלכה,
במבט עיניה בעיניו
סרקה.
מבט אחד פחות מדי
קרע אהובתו
ויתומה היא מיטתו,
בתום דרכה.

היה כלא היה
מלך פוטנציאל,
בגלימתו נותר
אביון ודל.