New Stage - Go To Main Page

טדי בר
/
צליל האבדון

אם תתאמץ תוכל להריח את ריב הריקבון
גם אם הוא בזיכרון כאוב וישן,
ואתה מדמיין אותו והוא נדמה מוחשי -
אז הוא אמיתי.

אם תשתדל תוכל לשמוע את זעקות הסובלים.
גם אם הן כבר פסקו, ואתה לא יודע להכיר את כאבן,
ונדמה שכיפרו על הכל,
הצריבות לא מראות סימני החלמה.

אם תרצה, ותגיע רחוק,
תוכל לגעת בזיעת העבדים.
אתה חושב, וזה יותר הגיוני שכבר לא,
אבל הכל עדיין שם.
אם ירצו להודות בכך, הפושעים,
וגם אם ינסו להסתיר זאת בדרכים מטונפות.

אם תחשוב קצת יותר, מזוית שונה, ורק בטעות תפתח חלון משונה
וחדש,
תוכל לחוש את כאבי, וכאבם של אחרים.
בין אם זה ילד קטן שהשאר צוחקים עליו בגלל המבטא,
או חיה חסרת אונים שכשאתה מתאכזר אליה, יש כאלה החושבים, איזה
מגניב אתה.

אם רק תרצה, או תחשוב על זה במקרה,
תוכל לשמוע את צליל האבדון,
המזמזם,
ודופק בחלונך בחיוך זדוני
ומחכה שתשים לב
והתמימות שלך תיסדק לבלי שוב.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/7/04 18:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טדי בר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה