אם תתאמץ תוכל להריח את ריב הריקבון
גם אם הוא בזיכרון כאוב וישן,
ואתה מדמיין אותו והוא נדמה מוחשי -
אז הוא אמיתי.

אם תשתדל תוכל לשמוע את זעקות הסובלים.
גם אם הן כבר פסקו, ואתה לא יודע להכיר את כאבן,
ונדמה שכיפרו על הכל,
הצריבות לא מראות סימני החלמה.

אם תרצה, ותגיע רחוק,
תוכל לגעת בזיעת העבדים.
אתה חושב, וזה יותר הגיוני שכבר לא,
אבל הכל עדיין שם.
אם ירצו להודות בכך, הפושעים,
וגם אם ינסו להסתיר זאת בדרכים מטונפות.

אם תחשוב קצת יותר, מזוית שונה, ורק בטעות תפתח חלון משונה
וחדש,
תוכל לחוש את כאבי, וכאבם של אחרים.
בין אם זה ילד קטן שהשאר צוחקים עליו בגלל המבטא,
או חיה חסרת אונים שכשאתה מתאכזר אליה, יש כאלה החושבים, איזה
מגניב אתה.

אם רק תרצה, או תחשוב על זה במקרה,
תוכל לשמוע את צליל האבדון,
המזמזם,
ודופק בחלונך בחיוך זדוני
ומחכה שתשים לב
והתמימות שלך תיסדק לבלי שוב.