[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר סקטור
/
א' - סיפורו של טייס.

קראו לו א'. היה לו שם, דווקא שם יפה, אבל משום מה,
ברגע שאתה נהיה טייס בחיל האויר הישראלי השם שלך הופך לאות
אחת.
הוא היה טייס מסק"רים, שלמי שלא יודע זה מסוקי קרב, בבסיס גדול
בדרום.
היתה לו שם דירה קטנה בשיכון המשפחות של הבסיס, וכמה בחורות
שהוא רק רצה. אחרי הכל, הטובות לטייסים.

היתה שם בחורה אחת, נקרא לה י'.
בעצם, אין צורך לקרוא לה באות הראשונה של השם שלה,
היא לא הייתה טייסת או משהו שמתקרב לזה,
היא היתה פקידה במפקדה של הבסיס.
אז אפשר לקרוא לה בשמה, יפעת.

מכל הבנות שהיו לא', הוא הכי רצה את יפעת. אולי בגלל שהיא לא
רצתה אותו.
וא' שמין הסתם היה ווינר אמיתי ותמיד השיג את מה שהוא רצה,
(טייס בחיל האויר, כבר הזכרתי?) השתגע מכך שיפעת לא רצתה
אותו.
ליפעת היו סיבות משלה, המרכזית שבסיבות היתה העובדה שיש לה
חבר.
החבר שלה שירת איתה באותו בסיס, הוא היה נשק.
לא אחד שנותן נשיקות אלא אחד שבעיקר מנקה נשקים
ומלא בשמן כל היום.
דווקא ליפעת הוא נתן הרבה נשיקות. ויפעת אהבה אותו מאד.

א' הטייס, שהתהלך לו בבסיס כמו טווס לבוש במעיל הטייסים
המצועצע שלו לא יכל להתעלם מהתעלמותה של יפעת ממנו.
כלומר, היא ידעה שהוא מחזר אחריה ומת להשיג אותה,
אבל יפעת לא עשתה מכך סיפור.
למרות שחברות שלה אמרו לה שכדאי לה לנסות טייס פעם אחת,
ואתם יודעים איך זה בנות, אוהבות כוח יותר מהכל.
אבל יפעת אהבה את החבר הנשק שלה.
היא אפילו לא סיפרה לו שא' הטייס מחזר אחריה.
בשביל מה לעורר מהומות.

ערב אחד יפעת ישבה בשק"ם הגדול בבסיס.
א' בדיוק חזר מטיסת אימון שגרתית והאדרנלין שעדיין זרם לו
בגוף נתן לו הרגשה שהוא יכול הכל, כי רק לפני כמה דקות הוא
שלט על מפלצת מעופפת שמחומשת בכמה טונות של פצצות
שיכולות להרוס מדינה קטנה.
הוא ניגש ליפעת והתיישב מולה מגוייס בחיוך הכי כובש שיכול
להיות לטייס קרב שכבש כמה וכמה יעדים ולבבות במשך 22 שנותיו.
יפעת כאמור, לא התרשמה במיוחד מהכובש שמולה, המשיכה לשתות
את הדיאט קולה שלה באיטיות ובזלזול מופגן כלפי כישוריו של א'.

אז מה, שאל אותה א', מה דעתך לבוא אליי לדירה לשתות משהו
יותר רציני מדיאט קולה?
'צטערת, ענתה לו יפעת, בין שלוק לשלוק, יש לי חבר,
למען האמת, הנה הוא מגיע.

החבר של יפעת באמת בדיוק הגיע וראה את א' יושב מול חברה שלו.
והנשק שלנו, כבר משחר הימים שנא טייסים, אולי מקינאה,
כי הוא אף פעם לא התקרב אפילו לזימון לקורס טייס בעוד הם עשו
את התפקיד הכי חשוב בצבא.
או שאולי זאת היתה השנאה לכל מי שמצליח ומשיג כל מה שהוא
רוצה.
ככה זה טבע האדם, מפלצת הקינאה תמיד מקננת.
ולנשק שלנו, או של יפעת ליתר דיוק, היתה חברה שהוא ממש אהב,
וגם בהיותו קנאי במקצת לחברתו וקנאי במקצת בטייסים,
הוא לא התכוון לוותר עליה לשום טייס קרב בעד שום הון שבעולם.

תתחפף מפה, אמר א' לנשק, אתה לא רואה שאני מדבר פה עם בחורה?
הנשק, שגם ככה היה מחומם,
תפס את א' מצווארון מעיל הטייסים והרים אותו בכוח.
היה לו כוח לנשק, הוא כל היום הרים רובים, כבר כמעט שנתיים.
אז מה זה בשבילו להרים טייס מצווארון המעיל.
ההמשך ברור לכולם, אבל אפשר לומר שידו של הנשק שלנו היתה
על העליונה ועל לסתו של א', שאיבד שן או שתיים.

כמובן שהאנשים שהיו שם ובראשם יפעת הפרידו את הניצים מהר מאד,
למרות שיפעת קיוותה שהחבר הנשק שלה ירביץ קצת דרך ארץ,
תרתי משמע, בא' השחצן והיהיר.

מפה לשם כשהרוחות נרגעו ויפעת והנשק שלה הלכו להתנשק
קצת בחדרה למרות שעל פי חוקי הצבא זה אסור,
אבל נשמור על כך בסוד,
א' המובס חזר לדירתו הקטנה בשיכון המשפחות כשכל הרוח יצאה לו
מהמפרשים, למרות שהוא בכלל טייס.
כמובן שהכאב בתבוסה, כמו כן הכאב בלסת,
גרמו לא' להשתולל קצת בדירתו ולשבור כמה דברים קטנים כמו
תמונות וגביעים. הוא לא רגיל להפסיד.
אחרי שנרגע, הוציא בקבוק וויסקי יקר מתחתית הארון,
כוס וקצת קרח, ויש לו, לא', את המרענן הרשמי של המפסידנים בכל
הזמנים.

למרות שגם זו עברה על חוקי הצבא, נשמור על כך בסוד.
כוס ועוד כוס, והכאב נהפך לעמום.

מחר נטפל בשן שלי ובכבוד שלי, הבטיח לעצמו א' קצת לפני שהתכסה
בשמיכה ונרדם לשנת שיכורים.

כמה שעות מאוחר יותר, עדיין אמצע הלילה, או לפנות בוקר,
תלוי איך מסתכלים על זה, צפירה חזקה נשמעה. עולה ויורדת.
לשאר תושבי הבסיס, צפירה כזאת משמעה היא שלא מעניין אותם כלום
והם מתהפכים לצד השני במיטות הקפיצים שלהם,
אבל לטייסינו האמיצים צפירה כזאת משמעה הקפצת תירגול
באמצע הלילה כדי להתרגל למקרה שאולי פעם זה יהיה אמת.
איך אומרים, קשה באימונים קל בקרב.

א' פקח עין עייפה עטופה בכורי שינה ואלכוהול ומיהר
ללבוש את הסרבל שלו.
הוא כבר מאומן בזה ולמרות שהוא חצי ישן וחצי שיכור הוא היה
מוכן תוך דקה או שתיים ורץ החוצה לעבר נקודת איסוף קבועה,
מחכה לרכב שיקח אותו לעבר מסלולי ההמראה.
בין שאר הטייסים העייפים א' לא נראה חריג,
כי ברגע שהם יעלו למטוס או למסוק, המנוע יותנע
והפקודות ישמעו באוזניות, האדרנלין ייתן להם זריקת מרץ והם
יהיו ערניים כאילו אמצע היום והכל בסדר.
5 דקות מאוחר יותר, א' עולה למסוק הקבוע שלו, מציץ בתמונה
שתלויה שם, של המשפחה שלו,
(גם אבא שלו היה טייס קרב, דרך אגב.)
וממריא.
מן הסתם שא' לא חשב אפילו להגיד למישהו שהוא מעט שיכור
כי כאמור זוהי עברה חמורה על חוקי הצבא, וא' במעמדו עשוי לתת
את הדין ולשבת בכלא הצבאי, וכמובן שטייס הוא לא יהיה יותר.
אין בושה גדולה מזו.

המסוק ממריא, ולמרות שא' שיכור במקצת הביטחון העצמי שלו גבוה
מהרגיל, ככה זה עם אלכוהול.
אבל כמו שאם שותים לא נוהגים,
על אחת כמה וכמה אם שותים לא טסים.
וא', הטייס האמיץ, חשב שהוא יכול לעבור עם המסוק שלו בין שתי
צלעותיו של הר מסוים בדרום הארץ,
האלכוהול עשה את שלו והראייה המרחבית של א' היתה מטושטשת.
להבי המסוק פגעו בצלע ההר, ומסוקו של א' התרסק בלהבות אדירות.
א' לא הספיק להחלץ ונהרג במקום.

בניתוח שלאחר המוות, למרות שגופתו של א' היתה מרוסקת,
נמצאו שרידים של אלכוהול בדמו.
והרי הצבא החזק בעולם, או לפחות צבא שמתיימר להיות כזה,
לא מוכן שפרשה כזאת תיחשף, טייס בחיל האויר עלה לטוס שיכור?!
לא יכול להיות הדבר.
הצנזורה הצבאית פעלה במלוא המרץ ולא סיפקה לתקשורת את צמאונה
למקרים מהסוג הזה.
הפרשה הועלמה.

כמובן שהודעה מעורפלת נמסרה למשפחתו של א', על תאונה מבצעית
שבו קיפח א' את חייו. הם לא ביקשו לדעת פרטים נוספים,
כי כאמור האב היה טייס קרב והבין טוב מאד שלפעמים צריך לקפח
חיים לטובת המדינה.
גם אם זה חייו של הבן שלו.

ונחזור לגיבורינו האחרים. כמובן שיפעת היפה והנשק שלה,
לא היה להם מושג, קל שבקלים מה קרה לא',
הם לא ידעו על תאונה או על שום מקרה שכזה,
מבחינתם זה שא' נעלם להם מהנוף המדברי של הבסיס היתה ברכה,
ושום שאלה מיותרת או תלונה לא נשמעה מכיוונם.

הם השתחררו בסופו של דבר מהשירות ונשארו ביחד עוד שנתיים יפות
ומתוקות, עד שלבסוף יפעת בגדה בנשק שלה, שכבר לא היה יותר נשק
אלא סטודנט לפסיכולוגיה, עם איזשהו בחור שפגשה בפאב שבו
מילצרה.
דווקא זה שהיא בגדה איתו בכלל לא היה טייס או משהו כזה,
האמת שהוא לא התגייס.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בחיים לא הבנתי
למה בנים לא
רוצים אותי...
הרי כולם אומרים
לי שאני ממש יפה
מבפנים...






כבשה מבולבלת


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/7/04 1:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר סקטור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה