כאב שאי אפשר לתאר
מצא את דרכו ללב שלי,
תמיד הוא מוצא את הדרך.
אף פעם הוא לא יאבד,
וייתן את ההזדמנות לאושר,
תמיד הוא ישיג ותמיד ימצא
את הדרך ללב שלי
אם זה דרך ארוכה ואם קצרה.
תמיד הוא ימצא.
כול פעם אני מקבלת אשליות מחדש
שהפעם הוא לא ימצא את הדרך
ונדמה שהוא אכן נאבד
והפעם זה אמיתי והאושר מצא את דרכו
כשהלב פועם מהר, והבטן מתערבלת מרוב התרגשות
כשהפרפרים עפים והשמש זורחת גם ביום אפור
אני מצפה לדברים שלא חוויתי, שלא ניסיתי
ושאני שם בפסגה... איתך.
ואז משהו משתנה ואתה עומד שם בלי לעשות כלום
אבל עדיין מישהו דוחף אותי
ואני נופלת, ונופלת
ומקבלת את המכה הכי חזקה שאפשר לקבל.
הכאב מצא את הדרך ללב שלי,שוב...
כמו תמיד.