עוד בהיותם בני טיפש-עשרה כולם היו מוצאים אהבות ראשונות,
מגששים בבני
או בבנות המין השני. רק הוא לא. הוא מעולם לא הלך בתלם.
אחר-כך כולם הלכו לצבא. הוא היה צריך להיות שונה. ככה זה.
הוא מעולם לא הלך בתלם.
ההורים שלו התחילו להיות מודאגים. "מה יהיה עם הילד? למה הוא
לא כמו כולם? הוא מעולם לא הלך בתלם".
והוא התעלם מכולם.
הוא מצא עבודה, אסף שקל לשקל, וחי את חייו בלי שום שאיפות. כמו
שאתם יודעים, הוא מעולם לא הלך בתלם.

יום אחד, כך סתם באמצע היום, היא הגיעה. היא התחילה לעבוד שם
יחד איתו.
היא הייתה מדהימה ביופיה. שיער בלונדיני גולש, ועיניים
ירוקות...
כולם בעבודה פלירטטו איתה, ורק הוא לא. הוא שתק. הוא מעולם לא
הלך בתלם.
הוא התאהב בה מיום ליום, וליבו נשבר לראות את האחרים מתחילים
איתה,
בזמן שהוא, הוא רק חולם בשקט.
עכשיו יש לה חבר. הוא עזב את העבודה, כי היה לו קשה מדי.
נגמר לו הכסף, וכרגיל, לא היו לו שום תקוות.
המשטרה מצאה אותו תלוי בחדר, סגול ונוטף ריר... מת.
הוא מעולם לא הלך בתלם.