|
אל תעזבי אותי עכשיו
אני נשרף
בוערת בי האש כשאת לוחשת
היא בוערת
ליטוף אחר ליטוף משאירה בי סימנים
אני אחר
את יציבה כעץ שתול
בוערת בי האש לברוח
ולחזור
לרדוף אחר הרוח
להזות בדמיונות
לעוף
בוערת בי האש לנחות
חבקי אותי עד שאמות
רק כך אשאר
בואי
תני לי את ידך
בוערת בי האש להסתתר
לאבד את חושי במדבר
למות לרגע
בוערת בי האש להתגלות
להתפרסם
להיות
בוערת בי האש
והיא שורפת |
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.