|
אני רוצה לבוא אלייך
ולספר לך הכל
אני רוצה
אני רוצה להיפתח
אבל המילים לא יוצאות
הדמעות לא זולגות
אני כבר לא מצליחה להשתחרר
אני לא מצליחה
כי מה זאת אומרת את לא יודעת מה לומר?!
זאת אני!
זה כלל לא משנה מה שתאמרי
רק תאמרי משהו!
כדי שאני אדע שאת שם
אבל את כבר לא אומרת
ואני לא יודעת
ומה זאת אומרת את לא יודעת אם לחבק?!
אותי???
פעם בחיבוק איתך העולם היה נעלם
הרגשתי כל כך מוגנת
וכל כך מגנה
אבל את כבר לא מחבקת...
ואני לא מרגישה
אני כבר לא מאמינה לך
לא לדברים שאת עושה
לא לדברים שאת אומרת
תפסיקי להיות כזאת מסכנה!
את רק בונה עוד ועוד מסכות
שמפרידות ביני לבינך
ובינך לבין עצמך
בסוף אף אחד לא יוכל למצוא אותך
גם לא אני
את כבר לא מקשיבה
לא באמת
את כבר לא מעריכה
כמעט בכלל
את כבר לא שם בשבילי
במיוחד ברגעים שאני הכי צריכה
אותך
אני כבר לא מכירה אותך
אבל יותר מזה
את...
את לא מכירה אותי
ורע לי עם זה כל הזמן |
|
|
די ל לכ לתו
לכתוב את השם ש
של שלי בהרבה מ
מק מקו מקומות
(נחמן המגמגם) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.