ענבל פישר / ברגע של אמת |
כנציב קפואה על מקומי,
מנסה לפתוח דלת פלדה
שכולה כבר חלודה
והפתיחה נורא קשה.
סכין בותר בתוכי
קול צורח:
אל תעשי!!!
הפחד נובר יותר ויותר עמוק
משותקת,
לא יכולה לצעוק.
צרור מילים מאחוריי מגיח
לא נותן לי לשכוח.
ברגע של אמת
כנציב קפואה על מקומי,
דלת הפלדה שוב בוגדת בי,
נסגרת
ומאחוריי נשארות רק שאריות
של אותיות מאיימות
שלשכוח לא נותנות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|