אבוד במוחי,
חושב על מצבי,
רואה את העצב בעייניה,
ויודע שזה בגללי

לא מצליח לישון בגלל מחשבות,
כל המחשבות הם על נערה,
זז מצד לצד ללא שום הצלחות,
למצוא מקום שבה אין מחשבה

יום ויומיים עוברים,
וההרגשה נשארת חזקה,
חודש חודשיים נבלעים,
אבל היא לא מפסיקה

ללא שינה מתהלך לי,
לוקח עט ודף נקי
וכותב את כמה מילים,
אבל הם נבלעות בדמעות

מסתכל על התיקרה,
מתעופף עם המחשבות,
בהרגשה אבודה,
להיות או לא להיות

יום ויומיים עוברים,
וההרגשה נשארה בוערת,
חודש חודשיים נבלעים,
והיא ממש כואבת

מנסה לשכוח כל מה שקרה,
שעון הבוקר מצלצל,
אל בית הספר זוחל,
כן זו כוחה

שומע את כולם מדברים,
על אהבה שמנצחת הכל,
למה,רק מרחקים,
את האהבה מצליחים לשלול

יום ויומיים עוברים,
וההרגשה התפצלה,
חודש חודשיים נבלעים,
ועכשיו היא לא בודדה