|
באופק נטושה במחשבה לעד
דומם ניצב טמיר עשן
באדמה חקוקה אנושה צביעות
בזהב משוחה אלוהית חרטה
בקריאה מהסוף (שהוא בעצם ההתחלה המקורית), זה נראה כך:
חרטה אלוהית משוחה בזהב
צביעות אנושה חקוקה באדמה
עשן טמיר ניצב דומם
לעד במחשבה נטושה באופק
|
|
|
שלי היתה עייפה
ושכבה לנוח. אז
התחשבתי בה
והתישבתי לה על
החזה, שלא תצטרך
לקום כשהיא
מוצצת.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.