ג'וקים הם חיה גאונית. במשך כל שנות האבולוציה הם לא שינו את
צורתם, ושרדו יופי.
עכשיו, מה אני אמורה לענות על זה? איך אני אמורה להגיב? כי
התגובה שלי באותו רגע הייתה משהו כמו, "איכס! הם דוחים! הם
חבורת פיכסים חלקים, דביקים, קטנים ומגעילים." או משהו כזה.
ואני נצמדת לדעה הזאת. כאילו, ג'וקים הם פשוט דוחים. הם ה-
K800 שלי.
ומה תכליתם בחיים, בכל מקרה (אם אנחנו יוצאים מנקודת ההנחה
שאני לרגע הקל שבקלים בעדם)? לחפש מקום לח וחמים, ומשם לעבור
למקום לח וחמים אחר? אין להם שאיפות בחיים? התיקרא קרפדה
"צפרדע"? שערורייתי.
ואתם יודעים מה החלק הכי גרוע בכל הסיפור? שזה, שציין בפני
עובדה מדהימה זו על ג'וקים, הוא הג'וק הכי גדול שקיים בעצמו.
ואני לא סתם משמיצה. תכלית חייו של הג'וק הגדול היא לעבור
ממקום לח וחמים אחד לאחר, ורצוי כמה שיותר. המניאק.
מה נראה לו שאני, צינור ביוב? שהוא יכול פשוט לטפס את דרכו
למעלה עד הפתח, להסתובב קצת, להניע מחוש או שניים ולהיעלם?
בפירוש לא! הג'וק הזה הגיע לבית בו הנשים מסוכנות ומצויידות
באחים גדולים, שמצויידים בנעלי עבודה.
אח, אבל הג'וק הגדול. הג'וק הגדול מהיר. הוא ברח. מוריד עצמו
כמעט עד לגובהם, הוא ברח הישר אל חברתם של חבריו הג'וקים
הקטנים. לא בלי בעיטת עזרה החוצה.
ואם אתם חושבים שהוא חזר, אתם טועים. המניאק. הג'וקים של
היום לא יודעים הקרבה מהי.
אני שונאת ג'וקים! אני פשוט שונאת ג'וקים! איזה מזל שאני גמל
שלמה.



הערה חשובה: מציין העובדה המדהימה הוא לחלוטין לא
ג'וק!!!