פותחת עיניים, מנסה לזהות
מסתכלת סביב בעיניים כהות
לא יודעת היכן את, נאבדת בדרך
מדפדפת בספר, מחפשת עוד ערך
רמז קטן שיוביל אל הסוף
רגש קטן
שיוכל לחשוף
שיסביר ויזכיר לך מאין את באת
עמוסה בכתמים בתוך שימלה של שבת
מחפשת שוב דרך, איבדת זהות
תקועה בתוך האופק, מבקשת למות
ואין איש מסביבך ואיפה כולם?
רק עץ של יונים בתוך הנצח קיים
את צועקת וההד עוד נשמע
ובתוך כל הדרך את תקועה בשממה
שקט נורא, את צעדיך שומעת
ואת החולות מסביב, את כמעט משתגעת
ואז לפתע מתחילה לחשוב
שאין לך כאן איש שתוכלי לאהוב
ואיש כאן לרעתך לא מקווה
כי את האהבה הרי הכאב מלווה
ואין לך כאן מישהו שבליבך שוב יפגע
הרפתקאה שסוחפת אל הלא נודע
ואולי כל זה קרה עוד הרבה לפנייך
ואולי יש עוד מישהו שמחפש אחרייך
ואולי את בכלל לא רוצה שימצא
ומבקשת להישאר פה, ללא מוצא
כי כאן לא יהיה לך כאב ומלחמה
ופתאום את מתחילה לאהוב ת'שממה
ואז לראשונה מרגישה עוד שלווה
הרגשה נהדרת שאותך מלווה
מסתכלת למעלה, מושיטה ת'ידיים
ופתאום בשנית את פוקחת עיניים
מביטה מסביב, מסרבת לקלוט
שכבר אין מסביבך שממה וחולות
ואז מבינה שאת חולמת חלום
רוצה שוב לחזור לעולם של שלום.
2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.