הדר ליבנה / אליסה |
ומרפה את החושים, האיברים
לכדי התנוונות,
ציפה במים דלוחים.
משהו נעצר אבל
לא מעצמו, בכוח
פתאומיות.
והחלל הריק מכל תנועה
שומם מרגשות.
וזה הרגש היחיד,
ריק שואב בולע כל
האם הוא חזק מספיק
כדי שגם
אני אבלע בתוכו.
כמו אליסה אפרוץ לצד השני.
אולי אגלה שם חוקים פיסיקליים אחרים,
אולי אמצא שם חוקים שונים לאהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|