גילי דוד / שוב |
ושוב אותו הכאב,
חוזר ומנפץ את הלב.
ושוב אותה סיבה,
שוב הבחורה.
ושוב אותו הדיכאון,
חוזר אלי מהגיהנום.
שם הוא נשמר,
עד שליבי נשבר.
פרץ גדול,
של עצב וכאב.
נכנס עמוק,
אל תוך גופי.
ואותם המחשבות...
על למות או לחיות,
חוזרות אלי ואומרות:
אל תפסיק לחיות
ושוב אותו העצב,
חוזר ומתגבר.
והקול שוב אומר לי:
אל תישבר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|