|
הרגש משחק שוב בהגיון
וגורם לי להפסיק ולרצות
לא יודע מה קורה מסביבי
רוצה רק לגעת ולא לזכור
כמו נוצה שעפה למעלה
אחרי שזכתה למשב האוויר
כך אני צונח למטה
ושוקע ברגשות אבודים
זוכר ושוכח
ונשאר במקום
מבלי חלום להשאיר |
|
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לתרום
אברים רק עם
פחות רצון טוב
ויותר אגו.
יוסי עמוס חזה,
מנמק מפרט ומביא
דוגמאות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.