ניסיתי לכתוב משו קטן לבמה אבל לא כל כך הצלחתי... וזה מה
שיצא...

האהבה היא המכשול הכי גדול של החיים
היא הורסת לבבות ומהפנטת אנשים..
או שאוהבים - או שלא
אין עוד אפשרויות

אם אוהבים- מנסים לשמור על זה טוב טוב
           לא להרוס
           להשתדל להראות
           לעולם לא לכעוס
           לגרום לשני גם לאהוב..

אם אין אהבה- יש רק אכזבה-> האהבה הזאת היא בכלל לא שווה..
              כשאין מה לשפר-> גם אין מה לדבר..

כשאהבה באה משני כיוונים - היא אמיתית וחזקה
  שומדבר כבר לא יכול להכשיל אותה (כמעט)
                     
כשהאהבה באה רק מצד אחד - אז אין בררה--> צריך לוותר
          (לפחות כדאי- שלא יכאב לכם יותר מדי...)
 אבל לפני שאתם מוותרים על זה כל כך מהר... צריך לדבר
 אולי רק חשבתם שאין כאן אהבה
 אולי רק חשבתם שזו אהבה חד-צדדית
 אולי האהבה הזאת אפילו הגיונית...
 אולי האהבה הזאת היא לא חד-כיוונית...

אז רק תנסו אנשים... מה יקרה? מה כואב לכם כל כך הרבה?
אז נמעך לכם קצת הלב--> קורה.. .
אבל הלב האוהב הכואב המתאכזב הוא הלב שלכם!
הוא יכול להתגבר... זו רק הנשמה בתוככם שלא מרפה מהעבר...
לפעמים לוקח לו זמן אבל תמיד זה עובר לו... כמעט.
תנסו מה יש... אני מקווה שגם אני אפנים את זה...