אני חושבת שעשיתי את זה.
בחורה צעירה שגרה אי שם- ביקום הענק שלנו. בעולם הגדול. בארץ
הקטנה. בישוב הכמעט בלתי נחשב.
פענחתי את הקוד. הבנתי את הצופן. כל הקלפים פרוסים על שולחני
ואני לא זו שעומדת להפסיד במשחק שלפני. הכל גלוי. הכל פתוח.
אני עומדת מול עצמי ומבינה את הכל כל-כך טוב שזה אפילו מפחיד
אותי לרגע.

אני לא יודעת באיזה מצב וסטטוס עומדות שאר חברותי ליקום בנוגע
להתחלות של מערכות יחסים. אך אני יכולה להעיד על עצמי שאני
אלופה בנוגע להתחלות של מערכות יחסים. מה זה אלופה.... אני
חושבת שהייתי יכולה לקחת מקום שני לפחות באליפות העולם
בהיכרויות והתחלת קשרים!!!  רק יש לי תנאי קטנטן... אני מוכנה
להתמודד על התואר הנכסף רק בתנאי שהתחרות שתיערך תכלול בחורות
שגילן זהה לשלי. לא פחות ולא יותר. הזמן משחק פה תפקיד די
מרכזי...

בשביל להתחיל ולהסביר את התיאוריה המתוחכמת שלי דרוש קודם כל
להגדיר מה הכוונה ב-"התחלת מערכת יחסים"....

אז ככה-
התחלת מערכת יחסים לא חייבת להיות עניין כל כך כבד ומחייב. זה
יכול להיות בחור שפגשתי בפאב אפוף עשן ומסתורין. הבענו
התעניינות אחד בשנייה. החלפנו מבטים וחיוכים ובאוויר התרוצצו
מילים מחמיאות. אך עם התפוגגות הפיכחון, בין משקה למשקה,  כך
התפוגג לו הרצון להמשיך ולחקור אחד על השנייה וכל אחד נבלע
בלילה השחור עם עצמו.
זה גם יכול לתפוס אותי בערב מלא אנרגיות. דמיינו לכם אותי,
לבושה יפה ומאופרת. עם חיוך נצחי על השפתיים. האורות מנצנצים
ושירים אופנתיים, שאותם אני אוהבת רק על רחבת הריקודים,
מתנגנים בעוצמה מחרישת אוזניים וגורמים למוזיקה לחדור לי לגוף
ואני מרגישה שהיא עוברת בי כמו רוח. שהיא גורמת לי לאובדן
מחשבה. אפילו אם זה קורה לי בקטע קצר וספציפי של שיר טוב
במיוחד. היא נותנת לי להיעלם בתוך עצמי. דבר שדי מוזר שקורה
כשמסביבי עוד מאות אנשים מיוזעים וגדושי הורמונים שמקפצים
סביבי. ואז הוא מגיע. אומר שהתלתלים שלי פשוט מדהימים ועד כמה
שאני אנרגטית ואז הוא שואל אם בא לי לצאת רגע החוצה. ומהשלב
הזה יש כל-כך הרבה אפשרויות וסוגים של התחלת מערכת יחסים...
למשל- אני יכולה לחייך אליו ולצאת עימו החוצה. בטח נדבר קצת.
אולי הוא יזמין אותי למשקה. אני בטח אסרב. ואם לא אבקש מים או
דיאט קולה. לא יותר.  אני גם יכולה לחייך בנימוס ולעשות תנועה
כאילו ביישנית לשלילה. שילך לו לדרכו. יש בחורים שינסו לנשק
ולחבק אותי בתוך ההמון המזיע של הדיסקוטק. אני יכולה לבחור אם
לזרום איתם או שאני יכולה להדוף אותם ממני ולהתעלם. בסוף הערב
הוא יבקש את מספר הטלפון. אני יכולה להחליט אם לתת או לסרב.אני
יכולה לקחת את המספר שלו ולזרוק את הפתק מידי בדיוק בשנייה
שהוא יסתובב עם חיוך של ניצחון קטן ועם אגו טיפה יותר מחוזק
ממקודם. ואם יהיה בי מצב רוח קרבי במיוחד, אני גם מסוגלת להיות
ממש ממש מגעילה ולתת לו מספר שגוי- העיקר שיעזוב אותי לנפשי.
אם נתתי לו את מספר הטלפון שלי, הנכון כמובן, הוא יתקשר ונצא
לשבת במקום כלשהו. נצחק. נשתה... בוודאי נהנה לנו יחד. זה יכול
להיגמר כאן או להמשיך לקשר קצר או בינוני או ארוך.... מכאן הכל
פתוח...

בימים המודרניים והמהירים האלו נתגלתה לצעירים דרך חדשה, נוחה
ומקורית להכרת פרטנרים חדשים. אני לוחצת על כפתור. האור נדלק.
מתרווחת לי מול המסך. יושבת עם פיג'מה דהויה ושיער מבולגן.
מנשנשת לי משהו בפה פתוח. עוד קליק נוסף ולפני רשימות של מאות
בחורים שכולם, כפי שהם מגדירים את עצמם, נראים מצוין ,
שרמנטים, רומנטים ועם חוש הומור ושאם אתקשר בטח שלא אתאכזב. יש
כאלה פתטיים במיוחד שאף כותבים שהם סקסיים עד כדי טירוף,
ושלהיכנס איתם למיטה זו חוויה שאסור לאף אחת מבנות ישראל
לפספס. אני לא מנסה למתוח ביקורת על אתרי ההיכרויות שבאינטרנט.
אני אפילו חושבת שזה יכול לעבוד. רק שלי זה משום מה לא קרה
עדיין. שני קליקים נוספים פורסים בפני את התמונה של ההתחלה
החדשה שלי ושלל פרטים מזהים, תחביבים, חולשות , אהבות - הכל!
אפשר להתחיל מהפגישה השנייה, אני חושבת לעצמי... אני יודעת
עליו כמעט הכל. פלאי הטכנולוגיה... ואז אני מתקשרת. פגישה
נטולת ציפיות. מכאן לאן שזה יקח אותי הפעם. ברוב המקרים זה
שלום קריר וחיוך נימוסין עמוס מבוכה בשניות הראשונות. עוד
בשנייה שהוא יוצא מהמכונית אני רוצה שהוא ילך כבר ואני מבטיחה
לעצמי שלא אעשה זאת לעצמי פעם נוספת. אני תמיד מפירה הבטחות.
בעיקר את הבטחותיי כלפי עצמי.

את ההתחלות החדשות שלי אני יכולה למצוא גם במקומות כל כך
מוזרים ולא סימפטיים... אני מסוגלת לעשות דברים כאלו שלא יעלו
על הדעת! אני מסוגלת אפילו למצוא את ההתחלות החדשות שלי
באזכרות של אנשים. כולם מסביבי בוכים. גם אני בוכה ועצוב לי
מאד. זה פתאום נופל עלי במקומות הכי לא צפויים. מופיע איזה
ניצוץ. ניצוץ שנכבה בפעם הזו מהר מדי עבורי. ומאזכרה עצובה יש
איזו התחלה חדשה שמעלה אותי כל כך גבוה ואני שוב מרגישה שאני
מרחפת באוויר. שאני לא קשורה לכלום ביקום. ואני מקבלת חיזוקים
ונשיקות שאומרות כל כך הרבה. ובלילה אני לוחשת להתחלה החדשה
שלי שאני מרגישה כל כך מיוחד איתה ושזה מרגיש לי בפנים כאילו
זה הכי טהור בעולם. וההתחלה החדשה שלי עושה לי כל כך טוב.
מלטפת אותי ולוחשת באוזני מילים כה מבטיחות ואומרת לי שאכן מה
שקורה בינינו זה דבר טהור ושכל-כך טוב לה שמצאה התחלה אופטימית
ומתולתלת כמוני, עם חיוך כזה ושהיא לא מבינה מאיפה באתי עם
החיוך הזה שלי, ושלפני זה היא הייתה בודדה. והיא מביטה בעיני.
מבט כל כך חזק וחודר. בא לי לבכות מרוב התרגשות. ואז למבט
מתווספים קמטוטים בצידי העיניים וחיוך גדול מציף את פני ההתחלה
החדשה שלי וגם אני מחייכת. חיוך לא רצוני. פשוט כי אני מרגישה
כל-כך חזק. ואני שוב ישנה עם ההתחלה צמוד צמוד והיא לא עוזבת
אותי כל הלילה, אפילו לא לשנייה. ובבוקר אני מתעוררת איתה
במיטה ונוגעת בהתחלה שלי שוב ושוב כדי להיות בטוחה שהיא אכן
כאן. שהיא כה מבטיחה. ואני שוב עושה איתה אהבה, ואני כל כך
מאושרת כי יש לי הרגשה שההתחלה החדשה עשויה להפוך ישנה בבוא
העת.

ואחרי כמה שבועות של ריחוף ואושר ההתחלה יכולה להגיד לי שממש
טוב לה איתי ושהיא רוצה שנחיה יחד לנצח נצחים או שהיא יכולה
להגיד לי שאני לא מספיק יפה בשבילה או שיש לה עוד עיסוקים
ושאני מקסימה ומתולתלת אבל קשה לה נורא לשלב אותי בחייה, שאני
בחורה מיוחדת נורא. שהיא כל כך שמחה להתחיל איתי אבל שזה פשוט
לא הולך וזה כנראה לא זה. וכך מסתיימת לה עוד התחלה.

שום התחלה שנגמרת היא לא סוף. אחרי כל התחלה שנגמרת, גם אם היא
משאירה אותי עם מפח נפש מסוים. עם עוד צלקת קטנטנה. עם עוד
נפילה של האגו. בפינה מחכה לי אחריה התחלה חדשה ועדכנית. יש
מצבים שאני יוזמת ורוצה להגיע לסוף ההתחלה. אני אוספת הכל- את
כל הרגשות לשק החיים. צוברת עוד חוויות. עוד אדם שפגשתי בדרכי.
עוד לקח קטן לחיים. אני קושרת את השק חזק חזק. חלק מהלקחים
שההתחלות מלמדות אותי אני משמרת בראשי וחלק אני רושמת על דפים
לבנים ובתולים שתמיד מוכנים לשמוע על כל התחלה. בכל זמן ושעה.
גם אם אני מתעוררת באמצע הלילה. הדפים הריקים מבינים אותי תמיד
ואני אפילו לא מתביישת לבכות לידם.

יש התחלות שנגמרות ועושות לי ממש רע. יכולות להפיל אותי לכמה
ימים או אולי שבועות. יש התחלות שנגמרות ומשאירות איזה צריבה
בגרון ומכניסות אותי לדכדוך קל שנמשך מספר שעות. ובלילה אני
חושבת עליהן כשאני נרדמת לבדי וקר לי אך בבוקר שאחרי הן
מתפוגגות מזיכרוני כלא היו. רוב ההתחלות שנגמרות לא מזיזות לי.
לא מעציבות ולא משמחות. הן אינן פורטות על שום מיתר שבין מיתרי
נפשי. זאת מפני שאני זו שמסיימת את אותן ההתחלות. אומרת להן
שלום... ואז אין שום בעיה. לפחות לא לי.



בתקופה האחרונה אני קופצת נורא מהר בין התחלה להתחלה!!!
לדוגמא- בדיוק לפני שבוע, מהיום, התחלה שהייתה חשובה לי פרחה
מחיי בתחנת רכבת נטושה. לקחה את רגליה ואת התיק הגדול שעל גבה
והלכה לה באכזריות שכזו מבלי לומר לי שלום. התחלה מזלזלת
ומעליבה ששכחה את המבטים והמילים. את החיוך והמגע. שכל מה
שאמרתי לה והיא אמרה לי הפך לחסר משמעות עבורה. התחלה שפגעה
בי.

וכל השבוע הייתי ממש מאושרת. אפילו שידעתי שאין לי אותה. וסוף
השבוע היה כל כך מושלם. הרגשתי משוחררת וחסרת דאגות. רקדתי
בטירוף. ישבתי בשמש האביבית. הייתי עם חברים. שמעתי את הדיסקים
הכי אהובים שלי. ישנתי עד מאוחר. אכלתי המון. התקלחתי במים
רותחים שעה שלימה. עשיתי את כל הדברים שעושים לי הכי טוב
בעולם. הייתי מוקפת חברים ואהבה. בימים האלו הייתי כל כך מלאה
ומאושרת. כל כך קורנת ושמחה. אפילו שלא קיבלתי אף טלפון אחד
שידאג לשלומי. שיצחיק אותי. שיאמר לי לילה טוב לפני השינה.
ההתחלה החשובה שלי פרחה מחיי ואני הייתי בסדר ודבר לא קרה. אך
מחשבותיי לא עזבו אותה כל כך מהר. ההתחלה הייתה בראשי כמעט בכל
רגע נתון אך הימצאותה עמוק במחשבותיי דווקא גרמו לי לחיוך,
להבנה ולהשלמה שזו פשוט לא ההתחלה הנכונה. היה נחמד . תודה.

והיום, שבוע אחרי, (אני יודעת... אני באמת מהירה), אני יושבת
בבית קולנוע חשוך עם התחלה חדשה ונחמדה שאותה  פגשתי במקום
העבודה שלי. על ההתחלה הזו אין לי רבות מה לומר עדיין כי היא
באמת חדשה. היא עדיין לא גורמת לי את אותן התחושות שההתחלה
הקודמת גרמה לי , אך כפי שאומרים: "זוהי רק ההתחלה" ו"צריך
לקחת נשימה בין התחלה להתחלה".... (- :
ואז ישבתי עם ההתחלה החדשה במכונית דוממת, במגרש חנייה ריק
מאדם בשעת לילה מאוחרת, וההתחלה החדשה שלי תפסה את ידי ואמרה
לי מילים כה מוכרות שגם ההתחלה הקודמת שלי אמרה לי ממש לא
מזמן, ואני מתחילה לפחד שיש כאן איזה חוט מקשר. קנוניה
מזימתית. שאני מקרה חסר תקדים של עבודה בעניים... היא אומרת לי
שאני בן אדם כל-כך אופטימי ושמח. שיש לי חוש הומור. שאני ילדת
טבע כזו עם תלתלים. שאני חברותית וטובה. ואני מבקשת שתפסיק
להחמיא לי כל -כך כי היא לא באמת מכירה אותי והיא גם גורמת לי
להסמיק. אז ההתחלה אומרת ומדגישה שככה היא קלטה אותי מהשנייה
הראשונה שראתה אותי ושהיא לא סתם מנסה  להחמיא לי סתם אלא באמת
אומרת את שהיא חושבת ומרגישה. מה הרגישה ההתחלה הקודמת שלי
באומרה דברים כה דומים, אני תוהה לעצמי...

אני מקשיבה להתחלה החדשה שלי וחיוך עולה על שפתיי. כמה טוב
לשמוע מילים נעימות. מחמאות וחיזוקים. במיוחד אחרי נפילה קטנה
של האגו שאותה גרמה לי ההתחלה הישנה שלי.

המילים נשמעות כה מוכרות ואני כמעט מתבלבלת בין התחלה להתחלה.
בין אדם לאדם. וכעת אני יודעת בוודאות שהדברים שנאמרים מפי
ההתחלות שלי הם אכן נכונים. שהם ממש מתכוונים לכל מילה. שכל
מחמאה אכן מכוונת ישירות אלי. שכל מחמאה מגיעה לי. עם כל
הצניעות.

אני חושבת שעשיתי את זה.
בחורה צעירה שגרה אי שם- ביקום הענק שלנו. בעולם הגדול. בארץ
הקטנה. בישוב הכמעט בלתי נחשב.
פענחתי את הקוד. הבנתי את הצופן. כל הקלפים פרוסים על שולחני
ואני לא זו שעומדת להפסיד במשחק שלפני. הכל גלוי. הכל פתוח.
אני עומדת מול עצמי ומבינה את הכל כל כך טוב שזה אפילו מפחיד
אותי לרגע.
אני חושבת שהבנתי את כוונותיהן של כל ההתחלות ואת הפירוש
והסיבה לכל הדברים שהן אומרות לי- הן אכן מתכוונות למילים
היפות. הן אכן מרגישות את אותן הרגשות וההתרגשות הזו בדיוק
כמוני. אך אצל רוב ההתחלות שפגשתי בחיי הרגש הוא בר שינוי.
מילה שנאמרת יכולה להישכח מההתחלות שלי במהרה. להתפוגג באוויר
כמו גז בלתי נראה. הציפיות לא שוות בינינו וזה הדבר שגורם את
האכזבה... אני הבנתי עכשיו שיש לתת לזמן לעשות את שלו. לתת
למילים טובות ומחמיאות ללטף אותי בנעימות מדהימה. להאמין
באנשים. להאמין במילים. ליהנות מהן ולהתמסר לתוכן. להביט חזק
בעיניים. לתת למבט לדבר. לתת ללא גבול ולדעת לקחת ללא רגשי
אשם. ליהנות מהמגע. ליהנות להרגיש. לחוש התאהבות. לא לפחד
מאובדן שליטה. לא לפחד מהתאהבות חולפת פן היא תשבור את ליבי.
להאמין לכל מילה שנלחשת באוזני. להאמין באהבה. אפילו אם זו
אהבה של שעה. של לילה יחיד וסוער. של שבוע  של חודש או אהבה של
פעם בחיים.

בין אם זו התאהבות של דקת שיחה בפאב מעושן כשהחיוכים נפגשים.
בין אם זו התאהבות של ריקוד סוער ומלא יצרים בדיסקוטק מיוזע
ומלא באדם.בין אם זו התאהבות של הקלדת אותיות בין מסך למסך.
שיחת טלפון לילית בקול צרוד מעייפות שמעלה בי חיוך, או בין אם
זו התאהבות חיי שתהפוך את ההתחלה החדשה לכל-כך כל-כך ישנה
ומוכרת.
אז אני יודעת שאני אתגעגע לבואה של התחלה חדשה, צעירה ומרתקת
נוספת.