איך אפשר להתגעגע למשהו שאתה בעצם לא כ"כ מכיר?
למה אני יכול להרגיש את הרעד הזה שעובר לי בלב בכל פעם
שהמחשבות שלי עוברות שוב דרך אותו מקום בזיכרון?

האם רגש הוא בעצם הדרך של היקום להזכיר לנו שאנחנו גם נשמה ולא
רק גוף? אמרו לי רבים שזו ההוכחה לההיפך.
כאילו שרגש הוא בסה"כ רצף של אותות חשמליים וריאקציות כימיות
בגוף.

אבל אפשר להתווכח על זה לנצח.

בינתיים, מתגעגע לחיוך, הברק שבעיניים, הברק שבשיער.
הקול הענוג,שגורם לי להישמע כ"כ נדוש... ולא איכפת לי...
לעיתים רוצה להתעורר ולהיווכח , בכך שכל זה היה חלום, ולא נברא
ולא קרה.
אפשר ככה להמשיך בלי שום בעיה.

אבל הגעגעוע הזה, הגעגוע למשהו שאני לא ממש מכיר בעצם,
גורם לי לצאת מדעתי...