|
איך אפשר להתגעגע למשהו שאתה בעצם לא כ"כ מכיר?
למה אני יכול להרגיש את הרעד הזה שעובר לי בלב בכל פעם
שהמחשבות שלי עוברות שוב דרך אותו מקום בזיכרון?
האם רגש הוא בעצם הדרך של היקום להזכיר לנו שאנחנו גם נשמה ולא
רק גוף? אמרו לי רבים שזו ההוכחה לההיפך.
כאילו שרגש הוא בסה"כ רצף של אותות חשמליים וריאקציות כימיות
בגוף.
אבל אפשר להתווכח על זה לנצח.
בינתיים, מתגעגע לחיוך, הברק שבעיניים, הברק שבשיער.
הקול הענוג,שגורם לי להישמע כ"כ נדוש... ולא איכפת לי...
לעיתים רוצה להתעורר ולהיווכח , בכך שכל זה היה חלום, ולא נברא
ולא קרה.
אפשר ככה להמשיך בלי שום בעיה.
אבל הגעגעוע הזה, הגעגוע למשהו שאני לא ממש מכיר בעצם,
גורם לי לצאת מדעתי...
|
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.