|
מתי תקפצי אליי לקפה
לא של צהרים ולא של ערב
אלא לקפה של בוקר
לקפה של אחרי
שכל גרגריו נמסים בקלות
וריח מתיקותו נישא לנו בין הסדינים.
מתי תאכלי אתי עוגה
לא של קרם ולא של גבינה
אלא עוגה של שוקולד
שייזל לנו מזויות הפה
וינטוף לו עד למטה
מתי אנקה לך את הפרורים שדבקו בצד
ואתבונן בך קרוב לתוך הפה
ששתה ואכל
את כל אהבתנו?
העוגה והקפה
יעלו די יפה
במרקם שנבנה לנו יחד
ללא פחד. |
|
|
אני רוצה למסור
ד"ש ללוחם שלי,
קישקשתא
בלעדייך ילדותי
לא היתה ילדות
נאותה
שטותניקית ברגע
נוסטלגי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.