יושבת לי ב6 בבוקר מול המחשב
שומעת שירים עצובים, שירים שמזכירים לי אותך...
מסתכלת על תמונה שלך, עצבות בפניי... השפתיים שלך,
רוצה למשש אותן, העיניים שלך, רוצה להסתכל לתוכן,
הצוואר שלך, רוצה להניח ידי עליו, להרגיש את הדופק שלך, מאיץ
ומאיץ למגעי...
איני רואה את ליבך, אבל רוצה אני לחדור לתוכו, לחדור לך לנשמה
ולנשק.
עוצמת עיניי ומדמיינת, מדמיינת אותך, שוכבת במיטה אותי מתקרבת,
בשקט, בשקט,
מכניסה את ידי לגופך, אצבעותיי נעלמות לאט, לאט בתוכך, אינך
מרגישה כאב, אני לוקחת את ליבך לאט לאט,
מוציאה אותו מתוכך.
אני לא פוגעת בך, לא מנסה להכאיב לך וכמובן שלא להמית אותך, רק
רוצה להחזיק את ליבך רגע קט,
להרגיש אותו בידי, פועם,
לחבק אותו בידיי, להגן עליו ולא לעזוב לעולם. אומנם ליבך אינו
שלי, אך מקווה אני שיום אחד יהיה,
רוצה להרגיש את ליבך רק פעם אחת בידיי, לחבק להגן, ולא לעזוב
..לעולם.


מוקדש לשירני שלי... אני אוהבת אותך יפה שלי...