יום אחד, הכל השתנה
אבא היה
אבא אינו
מעבר ממקום למקום
חיים אחרים, אנשים אחרים
לא הבנתי כל כך מה מתרחש סביבי
סך הכל ילדה קטנה
מצאתי את מקומי לאט לאט
היו חברות
יש חברות
אבל חסר משהו
ועכשיו אין יותר את הילדה הקטנה של אמא
אמא לא יכולה לעזור יותר
אפילו אני לא יודעת איך לעזור לעצמי
ועד שהתרגלתי ומצאתי את מקומי, עבר עליי ה-שינוי
זה היה ההתחלה של המצב בו אני שוררת
אני תקועה במצב שיכול היה, וצריך היה, להיות יותר טוב
אבל החיים לא מאפשרים זאת
אני צריכה לחיות עם זה כנראה
כמה שזה קשה
ולמרות שיש לי טוב בחיים
כנראה ה"טוב" הזה, זה לא מה שדרוש כדי לגרום לאושר
כי בגדול - אני לא מאושרת, פשוט לא
אוהבת
נפגעת
יש לי יותר מדי בפנים, בתוכי
הגעתי למצב שאי אפשר להתמודד איתו
ללא כוח נפשי להתמודד
ללא רצון להתמודד
כי אז אפחד מהתשובות
אם הן שם בכלל