תום קליסטו / הרהורים עצמיים |
נגיע יותר מהר. לא רציתי לנסוע 140. רציתי לנסוע 10, אבל ידעתי
שמישהו יצפצף לי והיא בכלל לא תבין מה אני עושה. הנה, כבר
הגענו. אני לא מבין איך עם כל נסיעה הדרך מתקצרת. אני מסתכל
עליה ומנסה לחשוב על משהו להגיד. היא אומרת שלום, חושבת אם לתת
לי נשיקה או לא והולכת. איזה אדיוט אני. פעם הבאה כשאני אסע
בדרך הזאת, אני אסתכל על המבט התמוה שלה ואחשוב לעצמי:
"שיצפצפו, הבני זונות."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|