עוצם את עיני וכמו מרחף
כוכבים בעיניים,ירח מלטף
המיים צלולים, מבריקים ושחורים
משתקפות שתי עיני, במרדף הצללים.
את עומדת מולי, וידיך שמוטות
את עומדת דוממת, מלאת שאלות
מסתכלת עלי וכמו מבקשת
"היישר מבטך, אל עיני השואלת".
אך עיני נמשכות כמו מגנט אל המים
מנסה שוב למשוך עוד דקה או שתיים
כי אני יודע את אשר תהא התשובה
שתפתור השאלה שעוד לא נשאלה.
וזה קשה, כי העין שלך בה יפה
קשה כי כחולה גם אם עכשיו עייפה
קשה, כי כולך כה רכה ואוהבת
קשה כי לא אוכל לראותך כואבת
כי התשובה את עינך תמלא במים
עם תשובתי את תלכי, בלי לחשוב פעמיים
וקשה זה היה, וזה רק מתגבר
לומר, כך מולך, שלא אוהב אותך יותר. |
