ערומה צח חלק ממול נשקפת
מונח לפנייך קח הנח יד או חבק
רק אויר חוצץ  בנך ובין  תאוות עתיקות
הבט גע הצמד הרחק ככל שעולה ברוחך.

והכל  כמו פסל,מסותת ביד אל היצירה
והכל כמו נועד לקריאה מתוך ספר שירים
והכל מסתיר את שאר העולם הפרוס
והעין ממאנת להביט ישר בוטה וחודרני.

והחוץ ביופיו מבקש אמירה של שלום ואחווה
והצורה  מבקשת תודה על חשיפה ומראה טללים
והזרם הריח הקולות כולם מבקשים צורה ותו
והרגע מתחיל הזמן כמו מוכן ומזומן.

ואז שניות נספרות כמו שנים
ודקות הופכות נצח של אוהבים
וחיבוק משמיע הד של הרים
ושפתיים מלחכחות מפל אוהבים.

והיד רואה חשה בכל קימור
והלמות הלב מנצחת בשרביט מנצחים
והעין נעצמת מביטה בכל והכל ברור
יד ביד גוף לגוף כמו קיר של לבנים.

והשקט צורח בקולות של טבע חושים
וההד מסמן את מגע האדם ומחול השדים
והאור, קרן שמש מכוונת את צליל האהבה
וביחד גוף אחד כמו אש כמו עמוד של להבה.


ויופייך נותר ומעניק חום חסד וחמלה
מבתר את הרע ומביא טנא  נעימים
מבטך אליי מרעיד גוף מקפץ עד פיסגה
יופייך נותר לי מזכרת אהבתי לך לעולמים