אמא זה כבר לא מה שהיה, המדינה השתנה בצורה מפחידה
כבר לא יוצאים לרחובות בשמחה, כל אחד חי את חייו ללא כוונה
אמא את כבר לא פה יותר, לצידי לעזור לי להתגבר
על הימים הנוראים שאני עובר, אני רואה את המדינה שלי בוער
אבל לא עושים כלום, כל אחד נהיה עיוור
אמא אני שמח  שאת לא איתי
ושאת לא צריכה לסבול את הכאב שלי
זה הגיע לצורה קיצוני
כבר חודשים אני מנהל מאבק פנימי
אבל בסופו של דבר הכל נגמר
כמו שעשו לסבא וסבתא בכפר
שרצחו אותם בדם קר
וחשבתי שזה אכזר
ואז אבדתי אותך ומזה אני נשבר

פזמון:

חביבי תקשיב אתה לא היחיד, אני הולך ברחוב וחוטף אבנים
ואז בא להחזיר להם בברזלים, אבל איכשהו יוצא שאני תמיד
באזיקים
כי כל המשטרות מניאקים, שאכפת להם רק מהכספים שהם מקבלים
ושלא מזיז להם מהיהודים, רק לערבים מותר לעשות באלגנים
אחי אנחנו היהודים תמיד נדפקים, יש לנו חרא של מדינה שלא
מגובשים
וכל יום יש פיגועים ולאף אחד לא מזיז את הביצים
עד שזה פוגע במשפחה שלך ואז אתה מתחיל לבכות על הילדה
איזה מותק, איזה נשמה, אבל עכשיו היא לא איתי, היא נסעה
לעולמה
דווקא עכשיו אתה נזכר ברע, חבל שזה הסוף לא ההתחלה