הנערה ההמומה הסתכלה אליו במבט שאינו מבין דבר. אבל היא הבינה,
ורק חיפשה להשהות את מתן התגובה מצידה.
הוא מצידו ממעט לדבר, מקווה להקלה מכיוונה. סגור וחתום כדרכו,
מייעד לה תפקיד של איחוי והתרת הקרע שנוצר ביניהם. במקרים
קודמים מצאה עצמה משחקת לידיו לרווחת נשימותיו, אך הפעם התעכבה
ומיאנה להקל עליו, מותירה את השקט באוויר וללא מענה.
היא אף פעם לא פיתתה אותו. אולי נשמרה שלא לעבור את הגבול
כאילו חוששת מפני דחיה, ייתכן מפאת חסך באומץ מן הסוג הזה.
אף שפנתה אליו ודיברה על רגשותיה, עשתה זו בפניה מדעית משהו
ותיארה בפניו "את הבעיה", תוך הסתייגות מדבריה שלה והפגנת
ריחוק מפני התופעה הטבעית שהתחוללה בה, כשם היתה מדברת על מצב
לא לה.
הוא פנה אליה במספר משפטים רופפים נואשים נאחזים לשמור על קשר
שגווע והיא השיבה בנימוס קר. בלבה כל משפט דפק ודקר ונותר עומד
דקות ארוכות כאילו מסרב גם הוא להבין את הרמז- - - |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.