כל מה שרצית יקרה אבל לא עכשיו
את מרגישה את הרוח מלטפת לך בגב
את יודעת שמחר תעלי על רכבת מסוג משוכלל
ואני אשאר פה משחק עם זרם של חשמל
כל הליצנים בוכים בשדירה של דיכאון
כל האישונים כבדים ולא לוקחים אותך לישון
כל העיתונים פרוסים על המרפסת, זאת סוג של עבודה
שאת מתעוררת בכל פעם ושואלת מה קרה
את לא תחכי לי כמו אבן על חוף
לים שיציף אותה להיות לחלק מהנוף
זה אני כאן שבור או אולי מעט קרוע כמו מיתר
והנה שיר שלא ניגנתי לך אז הוא מרגיש לי קצת מוזר
ויש דרכים ותחבולות לגרום לך להשאר
אבל בסוף אעזוב זה פשוט יהיה לא פייר
כשכולם הולכים ישר מתרכזים בלהגיע אני נעצר
מתיישב על האספלט ולא אכפת לי ממחר
אל תבכי אל תבכי, הדמעות שלך אצלי
אני אדאג להרטיב אותן אחרי שתעזבי
לעיר הקשה לעיר שמדממת אל תוך חלומותיי
ואני שם בעוד חודשיים איפה הייתי כל חיי |
