"בך לא אוכל להתאהב".
זה מה שהוא אומר, ואני מאמינה מנסה בכל יכולתי לא להתאהב,
להסחף לא לחשוב על עתיד מתוק, נאמנה לו בגופי אבל בנשמתי אני
בורחת למקומות אחרים לאנשים אחרים, אנשים שיכלו לאהוב ובחרו
לא.
והוא בחר להיות ולא לאהוב, אני הנסיכה שלו, נסיכה כנועה ומתוקה
שזקוקה לאהבה אבל לא תקבלה...
אהבת נעורים, אהבה תמימה שלא קיימת, הכל מיני, הכל וולגארי
בעדינותו, הכל שקט וכל כך רועש, הכל טבעי אבל כל כך חריג.
יד נוגעת בגוף מרגישה את חומו נכנעת לו, מתאהבת בו, והגוף קר
איבד מחומו, איבד מנסיכותו, איבד מחייו.
גוף איבד את הלב. הלב גסס, גסס ומת.
אהבה יותר לא תוכל לבוא מהלב הזה, לב קטן כגודל אגורפה של
הנסיכה, אגרוף שרוצה להכות ולהוציא ממנו את האהבה שקבורה מתחת
הרים של פחד.
להתאהב הוא יכול אבל לא בך.