ענבל פישר / חיי |
כך כל חיי. כל זכרונותיי.
כולם מפוזרים במרחקים.
כל איבריי רחוקים אחד מהשני בכלל לא אצלי.
הם איתי, בתוכי, אבל בעצם לא.
הכל מפוזר, מבולגן
אין דבר שנמצא במקום
זה רק נראה ככה.
אבל הכל הכל אבד...
הלב והנשמה במיוחד.
רק הדמעות עדיין במקומן
מציפות את מה שעוד קבוע בי, שלא התנתק.
מקוות שלא יהיה המשך לכאב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|