|
כמו מיליוני הכוכבים שבשמיים
כך כל חיי. כל זכרונותיי.
כולם מפוזרים במרחקים.
כל איבריי רחוקים אחד מהשני בכלל לא אצלי.
הם איתי, בתוכי, אבל בעצם לא.
הכל מפוזר, מבולגן
אין דבר שנמצא במקום
זה רק נראה ככה.
אבל הכל הכל אבד...
הלב והנשמה במיוחד.
רק הדמעות עדיין במקומן
מציפות את מה שעוד קבוע בי, שלא התנתק.
מקוות שלא יהיה המשך לכאב...
|
|
|
אם פרוסה מרוחה
בחמאה נופלת
תמיד על צד
החמאה, וחתול
נופל תמיד על
רגליו, מה קורה
כשמורחים לחתול
חמאה על הגב?
שאקלשפיצפלייר,
מפלצת מים
ירוקה, ויותר
מדי זמן פנוי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.