רוכנת עלי ערומה
כביום
היוולדה ושפתיה רוכנות
פרקדן
על בשר צווארי
אשר הצטפד למקשה אבן.
אני מתקשה תחתיה,
בין ירכיה ובין
שפתיה.
מרגיש את פעימותיה,
שפתיה
שיניה לוטפות ערוותי, כיפתי.
לבסוף קמה אלי.
מתיישבת
על מוט חם וקשה כברזל
מלובן.
דוהרת, גוהרת, בוערת
חמה עוטפתו - טבעת של אש סביב
מבושי.
העונג שוטף כל תא במוחי
העונג פורקן; הפורקן שחכה,
אישה, ילדים, בית, חיים.
כלב.
שוכח מילים, אותיות
צלילים.
שוחך איח
לאיית.
משעין ראשי אחורה ונשען להתענוג ההולך ו
גובר ו
גובר ו
גובר ו
משפריץ בשצף אל כל תאוותי -
מזריקה לערוותה הבוערת.
שוכב מקופל לידה, מתנשף מפן העונג וגם
המאמץ.
מביט לעיניה מבט חטוף, ליטוף חטוף, נשיקה
מהירה.
אחר, לוחץ על הכפתור, ומחזיר אותה לתוך
המגירה. |
