הכנסת לי רגש לחיים שאיבדו כל שמץ של עצב טהור או אושר פשוט,
ואני מרגישה שלמה עם כל מילה, מבט או סתם גיחוך שנפלט.
אני מרגישה אישה,
אבל לפני הכל -
אהובה בידי האני הפרטי שלי.
הפסקתי לחשוב על כל צעד,
התחלתי לנשום חמצן נקי, בלי מסננים שהשאירו את האישיות שלי
מאחור.
וכמו שלא ממש התחיל, ככה גם נגמר,
ואני לא מרגישה שחסר בי משהו,
אלא שהתמלאתי בכוח חדש ויפה כל כך.
התחלתי לדבר ברור,
גם אני מבינה את עצמי עכשיו
מבינה גם איפה טעיתי,
איפה הייתי צריכה להתנהג כמו בן אדם.
לימדו אותנו על אינטרקציה -
ואני, אני נמנעתי ממנה בכל דרך אפשרית שהייתה.
הייתי צריכה לסגל לעצמי את הדרך הזאת עוד מזמן
ואולי חבל שלקח זמן,
אבל אני שמחה שיצא לי ללמוד בעל פה את השביל דרך העיניים שלך.
אני כותבת,
הכל יוצא כל כך חלק,
תוך הנאה אמיתית וחיוך תמידי - והפעם, לא ביישני או מזויף.
קצת עצוב לי שהכל היה מהיר כל כך,
ובכל זאת אני רוצה להגיד תודה על שיצא לי להכיר אותך,
ואני מאמינה שזה המשפט היפה ביותר שאפשר להגיד לאדם. |