אייכה?
המיית לבך אמרה לך שהנני מביט מלמעלה-
שוכב אני על עב צחור ומתבונן ברסיסים
של טל מועדים על החיים, בהם כבר אינני נמצא.
ובחזיונך דמיינת אותי רחוק עם אביך ואמך
יושבים ומשוחחים-מצפים לבואך,
קוטפים פרות אסורים וסופרים גרגרי חול תכול.
והלכת!
ואמרת שמה שלמעלה הוא מה שחשוב
הרי גופינו הוא רק כלי-דיברת עמי בלבך
אינני יודע מילה משיחות אלו.
וצחקת עם תמונותיי, היכן הן?
וגופך סיפר לך שאני נמצא רחוק,
רחוק מכדי שתוכלי לפסוע אליי.
כאן.
שוכב אני ומעביר את הגדם, שהיה ידי
וכותב לך שיר זה-ללא לחן ובלי החריזה
שכל כך אהבת
את אינך-לא הגעת-ואני כאן!
משתנק מרגב של חול בגרוני
ומדמיין אותך מדברת אל תמונתי.
וזהו,
זהו השיר שלא רציתי לכתוב. |
