רעות גלבלום / בטרם עת |
אמרו שצחקתי, וכשלא צחקתי חייכתי,
אמרו שדיברתי עם זרים ברכבת;
אמרו שבכיתי נוכח ידיעות בעיתון ופרסומת לקוטג',
אמרו שחיבקתי חזק ודרשתי לא פחות,
אמרו שכעסתי מהר והתקררתי לאט (אבל הרבה),
אמרו שידעתי לחיות-
אמרו שמתתי צעירה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|