אני איש החלומות. כן, כן, מה בדיוק מה ששמעתם. אני יכול לתאר
לעצמי שאתם בטח קצת מופתעים כי זו הפעם הראשונה שאני מתגלה
אליכם. אז אתם שואלים מי אני בכלל ומה אני עושה פה, בטח. יפה,
אני שמח ששאלתם. אני כמו שאמרתי קודם, כן, כן, אני איש
החלומות. כל אחד מכם חולם כל לילה ואת זה אני בטח לא מחדש לכם.
אבל מאיפה מגיע החלום? איך הוא נוצר? הרבה שאלות. יפה! אז הנה
התשובה - אני, איש החלומות, אחראי על החלומות שלכם.

זה עובד נורא פשוט. כל לילה, כשאתם הולכים לישון וגם לפעמים
כמה פעמים באמצע היום ועושים לי את החיים יותר קשים, אני פשוט
מגיע אליכם בלי שתרגישו ומתחיל לדבר עם התת מודע שלכם, והכל
בלי שתרגישו. כן, כן, אני מקשיב למה שהתת מודע רוצה, שומע
סיפורים על מה שעברתם, נוגע בתחושות שחוויתם, משקיף אל השאיפות
שלכם ומביט למטה אל הפחדים הכי עמוקים שלכם ובסוף אני והתת
מודע שלכם יושבים יחד ומחליטים לרקוח לכם חלום, כן, כן - כמה
שזה נשמע פשוט, זה באמת כזה פשוט.
מפה זה נהיה קצת יותר מסובך. ברגע שמחליטים על חלום אני רץ ישר
לאולפן ההפקות הענק של כל החלומות. אולפן עם הציוד הכי משוכלל
שיש. יש בו ממש הכל. בדיוק כמו בהוליווד. דבר ראשון אני מביא
את החלום לתסריטאים שלנו והם כותבים את התסריט המלא של החלום
ובינתיים אני מריץ עניינים לאנשי ההפקה במקביל ומחלקת התאורה
והסאונד כבר מתחילים להתכונן. השחקנים עושים קצת חזרות. מביאים
תלבושות הכל צ'יק צ'ק. אח"כ אנחנו בונים את התפאורה ונעזרים
המון במחלקה שאני הכי גאה בה, המחלקה של האפקטים החזותיים. הם
עושים דברים שקשה להאמין שאפשר, דואגים שהכל יראה הכי אמיתי,
כמו במציאות. ואני רץ בין כולם ודואג שהכל יתקתק כמו שצריך
ובסוף כשהכל מוכן אני יושב בחדר הבקרה ואז יושב לראות שהכל
בסדר.   תודו שלפעמים אני עושה עבודה ממש טובה.
תודו! תודו!

עכשיו אני עובד על חלום חדש לילדה בת 9. יש לה יומולדת מחר.
כזו מתוקה. אף פעם לא חגגו לה יומולדת כי אין לה אבא ואמא שלה,
נו אמא שלה קצת לא נעים, היא זונה מסוממת. כן, כן, מסוממת.
ישבתי שעה עם התת מודע שלה וניסיתי להבין מה הכי כדאי לעשות לה
הלילה ונראה לי שהגעתי למסקנה שנחגוג לה אנחנו יומולדת משלנו.
זה לא פשוט כי הילדה הזו לא ראתה הרבה דברים שמחים בחיים והתת
מודע שלה, מה לעשות, לא ממש עוזר פה. הייתי צריך לארגן תפאורה
ברמה, קומבינות מחברים, להפעיל הרבה את הדמיון והכל כמעט לבד.
החלטתי יחד עם התסריטאים שניקח אותה לטיול על פגאסוס ככה
בעננים רק בשביל ההתחלה. אל תשאלו איזה סיפור זה לארגן כזה
דבר. לא מצאתי שום פגאסוס פנוי ללילה בהתראה כזו קצרה אז לקחנו
סוס לבן והלבשנו עליו קרן שהדביקו לראש וגם הכנפיים זה בעצם
טריק קטן ממחלקת הפעלולים שלנו, אנשי החלומות. זה רק כאילו,
ממש לא אמיתי, אבל דומה, מאוד דומה. אח"כ אירגנו לה למעלה
בשמיים עוגה ע-נ-ק-י-ת משהו כמו שבע קומות והכל עשוי מקצפת
וצמר גפן של סוכר עליהם פיזרנו הרבה דובדבנים אדומים וירוקים,
גם מסוכר וקצת סוכריות של אם אנד אם בשביל לגוון עוד קצת עם
הצבע. את העוגה נשים בגן ירוק עם מלא דשא והמון פרחים צבעוניים
מסביב. הפרחים ממש אמיתיים, אנחנו משתמשים בהם הרבה ויש לנו
מחלקת גינון נהדרת ששומרת עליהם כל כך יפים. התיכנון הוא שברגע
שהסוס מגיע למעלה הוא מפיל אותה למטה ישר לתוך העוגה והיא כולה
תתמלא בקצפת ובדיוק אז עולים מתוך העוגה עשרה נרות שנדלקים
מעצמם וילדים רצים עם הרבה סרטים צבעוניים על הידיים מסביב
לעוגה ושרים לה יומולדת שמח ואת השיר "עוגה עוגה". מיד אחרי
שהיא קמה על הרגליים מגיעים אמא ואבא שלה. עשיתי בדיקה קטנה מי
היה אבא שלה וגיליתי שהוא מת, אז מצאנו כפיל שנראה נורא דומה
לו. ממש ממש דומה וגם את אמא שלה הלבשנו יפה יפה עם איפור
ושמלה לבנה ושניהם באים ונותנים לה אופניים כתומים כי זה מה
שהתת מודע אמר שהיא הכי רוצה למתנה. פרוייקט יפהפה. נורא יפה
וגם נורא מרגש. זה הסיפוק שלי מהמקצוע לראות שהחלומות מצליחים
ועושים את האנשים קצת מאושרים כשצריך.

לא כולם רוצים חלומות טובים. יש לי הלילה מישהו שהולך להילחם
במלחמת העולם השנייה. באירועים כאלה גדולים אני כבר מתורגל. יש
לי צוותים שלמים לכוננות של מלחמות בחלומות. שבוע שעבר היה לי
עוד אחד שחלם על זה שהוא נפוליאון ויצא נורא מוצלח. אני יודע
שהוא זכר את החלום וסיפר עליו אח"כ להמון אנשים. אם זוכרים את
החלום שהיה טוב, זה הצלחה מבחינתי. זהו, עכשיו צריך לדאוג
למלחמת העולם השניה. התת מודע דיווח לי שלפני שהוא הלך לישון
הוא ראה סרט מהמלחמה ובגלל שהוא גם היה חובש בצבא ביחידה
קרבית, החלטנו לארגן לו קרב נחמד נגד הנאצים ועכשיו כל הלילה
הוא יצטרך לחבוש אנשים ולטפל בפצועים. סידרנו בית נטוש בן שתי
קומות שנראה כמו בית אירופי בזמן המלחמה. הלבשתי את כל הניצבים
במדים המתאימים, דאגתי לכלי נשק, אפילו סידרתי שמזג האויר יהיה
מאוד סוער בחלום. כן, כן - סוער מאוד אפילו. התיכנון הוא כזה:
הם מגיעים לבית ומסתערים עליו. בזמן ההסתערות נהרג הרופא שהיה
איתם והוא צריך לטפל לבד בכל הפצועים. אנחנו לא נעשה לא את
החיים קלים כי קודם כל נזרים לו לשם כל הזמן פצועים בלי סוף
וחוץ מזה יצוצו לו באמצע העבודה קרפדות כתומות בחדר המאולתר
בשביל להציק לו, חשבתי שזה יהיה נורא נחמד. בסוף אחרי שהוא
יהיה כבר ממש עייף, הוא יקבל כדור לרגל מאיזה צלף ששמנו בבית
ליד. לא משהו רציני, זה יראה אמיתי, אבל אז בדיוק ייגמר לו
החלום.

הנה, זה כבר התחיל עכשיו מביאים לו כל הזמן לתוך חדר קטן בתוך
הבית כמה פצועים מכל מיני סוגים וגם איזה הרוג אחד או שניים.
מלחמה זו מלחמה כן, כן. רק בשביל לעשות את זה עוד יותר מעניין,
לא שמתי לו מספיק תחבושות ותרופות בשביל הפצועים, הוא יצטרך
קצת לאלתר שם. אני רואה שהוא עובד קשה. הרופא מנתח שלו כבר
נהרג והוא עובד ממש לבד עכשיו. הפצועים צועקים חזק חזק, חבל
שאתם לא יכולים לראות זה יצא ממש יפה, נראה אמיתי נורא הוא
מזיע כמו שבטח לא הזיע בחיים. אבל איפה הקרפדות לעזאזל? היו
אמורות להיות פה קרפדות מזמן... מה הולך פה? אני לא מבין.

שיט!!!
הוא מת.
מי ירה בו? זה לא היה חלק מהתיכנון.
אוייי...ירו לו ישר בראש, איזה זוועה. הבחור המסכן יקום מיד
בבהלה. זה היה אמור להיות חלום נחמד, איך פישלו לי האנשים שירו
בו?!.
זה קורה לצערי לפעמים, לא תמיד החלומות יוצאים כמו שתיכננו,
אבל זה התחיל ממש יפה, אני לא מבין איך זה קרה. אני מקווה שהוא
לא יזכור את החלום הזה בבוקר. זה פשוט פאשלה. פאשלה, כן, כן.

לא זה לא קורה לי הרבה, לא קורה. פעם אחת היה לי חלום קצת
מוזר, מהסוג שאני אוהב מאוד לעשות. נתנו לילד אחד לבנות בחלום
פירמידה קטנה ממקלות של ארטיק. אל תשאלו למה. התת מודע ממש
התעקש על זה. התעקש מאוד. אנחנו לא התווכחנו ואפילו חשבנו
שיהיה נחמד לעשות לו קצת דווקא ובדיוק כשהוא כמעט גמר לבנות את
הפירמידה, הבאנו רוח שתהרוס לו הכל. הילד המסכן היה צריך לבנות
את זה שוב, הפעם רק פירמידה קצת יותר גדולה וככה כל פעם שהוא
כמעט סיים, הרסנו לו והוא בנה פירמידה קצת יותר גדולה. זה לא
היה חלום גדול או מיוחד, אבל מה שקרה זה שבגלל איזה טעות
אצלנו, הילד המסכן חלם את אותו סיוט במשך שבוע שלם כל לילה. זה
נורא. הוא לא שכח את החלום הזה עד היום.

אני מקווה שהחלום של הבחורה הזו יהיה יותר טוב. חלום בעייתי
במיוחד, אל תשאלו. כן, כן - בעייתי. הרבה מאוד זמן ישבתי עם
התת מודע עד שהחלטנו מה עושים. לא דבר פשוט, לא פשוט בכלל.
הבחורה היא ילדה בת 18 מבית חרדי. מחר היא הולכת להתחתן בשידוך
עם נכד של אדמו"ר מאוד מפורסם. חתונה גדולה מאוד, המון אורחים
מגיעים, גם מחו"ל. הבחורה נורא בלחץ והתת מודע אמר שעדיף לא
לישון בלילה ולא לחלום. אני התעקשתי על החלום הזה, חשבתי שזה
נורא חשוב חלום טוב אחד בלילה לפני החתונה. היא גם ככה בטח לא
תישן הרבה. חשוב החלום הזה מאוד. חשוב מאוד. התת מודע אמר שהיא
הכי לחוצה ממה שיהיה אחרי החתונה. היא מפחדת שתצטרך לשכב עם
הבחור. נראה לה נורא מפחיד. לא דיברו איתה על זה, אף אחד לא
הסביר לה מה הולך לקרות. היא כל הזמן מדמיינת שהיא שוכבת עם
מישהו ומתחילה לבכות. צריך נורא להיזהר, הוא אמר לי. הבטחתי לו
שיהיה לה חלום טוב, שלא יהיו בעיות. זה לא חלום ראשון שלי, אני
יודע מה אני עושה. החלום הזה ישחרר אותה מהחרדות. עשינו דברים
כאלה בעבר.
התת מודע אמר שאם הולכים בסוף על חלום, אז שאלוהים יופיע בחלום
בצורה של דוד שלה, שהיא נורא אוהבת וככה הוא ירגיע אותה קצת.
אני חשבתי שעדיף שנראה לה בחלום כבר עם מי היא תתחתן, אבל
נטשטש לו קצת את הפנים שלא תזהה לגמרי. היא תפגוש אותו על
המרפסת של וילה גדולה ליד שפת הים. אותה אמרנו שנלביש במשהו
דומה למה שהיא תלבש מחר בערב בחתונה ואותו נלביש גם בחליפה
יפה. הבחור אמור להביא לה זר ורדים והם לא אמורים בכלל לדבר,
מחלקת רגשות אמרה שהיא יכולה לסדר שהבחורה תרגיש כמעט התאהבות
בחלום והוא פשוט ירים אותה על הידיים ויקח אותה למיטה הגדולה
ששמנו להם שם. מיטת עץ גדולה, עם עיטורים של מלאכים מסביב
ומצעים ממשי בצבע פנינה. מסביב יהיו המון נרות סגולים בריח של
יסמין, למרות שזה לא משנה כי אי אפשר להריח בחלום אבל רציתי
להשקיע בזה המון ולתת תחושה ממש טובה לבחורה, כן, כן - שיהיה
טוב.
התת מודע ישר אמר לא, הוא אמר שהוא לא רוצה לקחת על עצמו סיכון
כזה גדול. שכמו שזה יכול לעשות לה טוב, זה יכול לעשות לה גם
נורא רע. הבאתי יועצים מאצלנו והתווכחנו כל הלילה. ניסיתי
להסביר לו שזה עובד יופי. הוא בסוף השתכנע כמובן, בטח, בטח.
הוא השתכנע לא בקלות, אבל אי אפשר לסרב לרעיון כזה יפה. דיברתי
עם האולפן ואמרו שיעשו את המקסימום בחלום הזה. אסור לפשל.

טוב, זה אמור להתחיל כל רגע, לקח לה הרבה זמן להירדם ואין לה
הרבה זמן לישון. אנחנו צריכים כמה דקות. כמה דקות יספיק לנו.
הנה, הנה, זה מתחיל. אויי כמה שהיא יפה. כן, כן, היא כל כך יפה
בבגדים האלה, צריך לזרוק מילה טובה לתופרות בסוף , עשו לה שמלת
כלה משגעת, דומה מאוד למקורית. והחתן גם הוא לבוש יפה, עם זר
ורדים גדול ביד. הים גם נראה ממש אמיתי ואפילו הקולות של
השחפים נשמעים כאילו הם עפים כאן, קרוב. היא קצת מתרגשת, הדופק
שלה עולה קצת. ידעתי שהייתי צריך להתעקש על החלום הזה. גם
מחלקת הרגשות עושים יופי של עבודה הבחורה פשוט מתאהבת בו. הנה
זה מגיע, עוד רגע....ואוו. איזו שקיעה יש ברקע!!! הצבעים
מושלמים. צריך רק שתזיז את הרא... זהו, היא רואה. מושלם. כן,
כן, יצירת אומנות ממש החלום הזה. הם כבר מחובקים ו..הופ הוא
מרים אותה על הידיים ישר למיטה. אתם צריכים לראות איך היא
מסתכל לו לעיניים ועדיין לא מצליחה לראות את הפנים כמו שצריך.
טישטשו את זה יופי. יופי.
עכשיו הם על המיטה, הוא מלטף לה את היד והיא מתנשקת. כן, כן,
אני לא מאמין הבחורה הזו מתנשקת בדמיון בפעם הראשונה בחיים
שלה. צריך להיות פה בחדר בקרה בשביל לראות כמה הם יפים ביחד.
קצת לוחץ הזמן, הם מתפשטים לאט לאט.
רגע.
מי נכנס לבית עכשיו?
מי אלה ארבעת הבחורים האלה?
מה הם עושים לעזאזל?!
זה לא היה בתוכנית!
תפסיקו, תפסיקו. הם תופסים את הבחור ומעיפים אותו עכשיו.
אויי....
שניים עכשיו תפסו את הבחורה והשניים האחרונים קורעים ממנה את
השמלה. מה זה צריך להיות?!
אסור שזה יקרה!!! אסור אסור!!!!!!
אני לא מאמין, הם אונסים אותה. אחד אחרי השני. איך זה קורה?
שמישהו יפסיק את הזוועה הזו. זה נזק נפשי לילדה לכל החיים!!!
מה אתם עושים שם למטה?!
תפסיקו!
תפסיקו!!!!!!!!!
אהההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

"הכל בסדר?"
"מה?"
"הכל בסדר איתך?"
"ההה...."
"חלמת חלום לא טוב?"
"זה היה חלום. זה היה רק חלום".
"צעקת ממש חזק, היה לך סיוט כנראה"
"איזה מזל...זה היה רק חלום"
" תראה איך אתה מזיע. רוצה שאני אביא לך כוס מים?"
"כוס מים. כן תודה".
"חכה שניה, אני כבר מביאה לך".
"זה היה רק חלום...וואו. איזה סיוט"


"הנה, קח"
"תודה"
"תשתה, תשתה הכל"
"מזל שזה היה רק חלום, זה היה נראה אמיתי"
"מה חלמת שצעקת כל כך?"
"איזה סיוט. חלמתי שאני איש החלומות"
"איש החלומות?"
"כן, איש החלומות. אני הגשמתי חלומות לאנשים"
"נשמע דווקא משהו מאוד כייפי, לא כמו סיוט"
"זה היה מפחיד"
"איש החלומות...המממ...אם אנחנו כבר שנינו ערים עכשיו אולי בא
לך להגשים גם לי חלום קטן"
"חלום קטן?"
"כן, חלום קטנטן...", "מה דעתך ששנינו נעשה את זה
קצת..המממ...לא שיגרתי?"
"אני רוצה לשמוע עוד...."
"בוא נאמר שאני אפתיע אותך באמצע"
.
.
.
"אני רוצה שככה, תוך כדי, תחזיק אותי פה בצוואר"
"כאן, ככה?"
"כן, כן. בדיוק ככה!"
"זה נעים"
"אין לך מושג עד כמה!!!....אהה....אוייי....זה פשוט הרגשה
נהדרת"
"להמשיך עם זה?"
"כן, עוד, עוד! אבל לא חזק, בעדינות".
"אני לא עושה חזק, זה הכי עדין שאני יכול"
"זה קצת לוחץ עליי"
"אני משחרר עוד"
"תשחרר, זה כבר חונק אותייי!!!"
"אני משחרר"
"אתה חונק אותי! אני לא מסוגלת לנשום"
"אני מנסה לעזוב. הידיים לא זזות לי!. אלוהים! מה קורה
איתי?!"
"א....ני....  לא     ..נו...שמ..ת"
חרר..רחר....אהה...חחרר...חחחח....

"את בסדר???"
"את שומעת אותי?"

"אני לא מאמין שזה קורה לי.... "
"זה לא קורה לי...."
"לא, לאאא!!!!!