New Stage - Go To Main Page


אין יותר מה להגיד,
אין יותר מה לעשות
וכל שבינתיים עושה פה
יושבת בלילה לבכות,
כותבת, פולטת הרגש,
מילים מתחבאות בדמעות,
ורק כשאתה כבר הלכת
הלב הוא בודד לי מאוד
אז סליחה כבר אמרתי
כואב לי לראות,
ורוצה כבר לשמוע קולך
ממתיק התחושות בלילות הקרים,
לא מספיק הערכתי אותך,
ורק כשעכשיו, פתאום כה בודד לי
כבר אין משמעות לדמעות
כי עם מי מתנחמים ואת מי משמחים,
ואיך ממשיכים לחיות,
הלוואי שלרגע היית חוזר
הייתי גונבת דקות,
כי אתה כבר הלכת,
לקחת הקסם
וכל שנשאר לי - לחיות,
רוצה שתדע, שונאת את עצמי,
לא צעקתי לך: "תשאר"
כי רק ברגעים כאלה ממש מרגישה איך ליבי כה חסר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/7/04 1:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארטמיס אוסי אפולו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה