לשם אתה שייך
למרחבי התכלת,
לעומק כחול,
ללובן החולות ,
לחופש גדול.
בלי מחויבויות,
בלי מסגרות,
להיות עם עצמך.
לברוח מקשרים
לשרוף גשרים,
כדי שלא תהיה לך
דרך חזרה.
ועכשיו אתה שם
במרחבי אין סוף
שרוע על חוף מבודד באי מרוחק.
מביט לעבר קו האופק,
בכיוון עבר.
מנסה להיזכר בעולם ישן,
זה שננטש מזמן.
והזיכרונות מרוחקים-לא ברורים
ואינם יכולים להגיע ולחצות מרחקים
לאי מרוחק ללא גשרים . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.