|
אני יכולה להישאר
לשבת כאן לנצח
ולהסתכל על השמים
שכבר לא כל כך כחולים
ולשמוע את אותה המנגינה
שכבר לא כל כך סוחפת
ולכתוב שירים
שכבר לא כל כך
העיקר לא להיות בתנועה
להישמר מחיוכים לבנים
לא לתת ידים לזרים
ולשמור את העודף
ואת עצמי
לא צריך לבכות כשהכל מתפרק
אפשר גם להוציא את העשן
להסתכל במראה
ולתהות
אם ככה נראיתי גם אתמול
ואם מישהו ישים לב
שמשהו חסר בפנים
ובכל זאת כבד יותר |
|
|
כולם מדברים על
שרון... אף אחד
לא צועק על פרס
מוקי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.