בחולצה גזורה וטרנינג דהוה את יושבת על המרפסת בליל קיץ חמים.
רוח מזרחית קלה נושבת על פניך, מקלה עלייך לדמות שאת במקום אחר
ורחוק.
במשך כל היום הארוך והמתיש הזה רק חיכית לרגע בו תשבי על כיסא
הנדנדה שאת כל כך אוהבת, עם כוס משקה קר בידך האחת וסיגריה
בידך השנייה ותחווי את הרוגע המתוק שבא, כשברור שהיום הזה כבר
מאחורייך.
ועכשיו את שם, ברגע הזה וכל מה שחסר לך לשלמות זה עיסוי עדין
ותקיף בעורף.
וכרגיל, הוא לא מאכזב, יודע בדיוק מתי להגיע ואיך לגעת. מעסה
את כתפייך בעדינות קשוחה, משחרר את העודפים של המתח.
ואת מתרפקת על בטנו השרירית ובלי להפנות מבט כבר רואה אותו
מאחורייך.
גבוה, שחום מעט, שרירי, שיערו השחור מתולתל קמעה, לחייו מכוסות
בזיפים טריים מתחת לעיניו הגדולות והירוקות וחיוכו חושף שני
טורים של שיניים צחורות וזוג גומות מלאות חן.
ידיו ממשיכות לעסות את שרירייך הדואבים במסלול איטי אך תקיף
מטה מכתפייך.
את מרגישה את העקצוצים המרגשים בתחתית גופך, אלו שכבר התרגלת
שבאים כתגובה למגעו המוכר והנעים כל כך. מתחת לחולצה אינך
לובשת דבר וידו חופנת בעדינות את שדך, בהונו מעסה את פטמתך
ברכות. את משליכה את עצמך אחורה, מתמכרת לחלוטין לתחושה המענגת
הזו, אליו שיודע בדיוק איך לעשות לך טוב.
ידו האחת מלטפת את צווארך ומרימה את ראשך אל ראשו המכופף מעט.
את פותחת את פיך, ממתינה ללשון המחוספסת והוא מתעלל בך, מלקק
את שפתייך, את הסנטר ולא נותן לך את הדבר לו את מצפה. לשונו
יורדת מטה אל צווארך, נוגעת בקלילות בשקע הסודי שמעל הכתף,
מעבירה בכל גופך זרמים מפתיעים אשר מוציאים אותך מאדישותך. את
מנסה לקבל בכוח את הנשיקה לה את מצפה, אך הוא בשלו, מגרה את
עור הצוואר הרגיש שלך. כשאת כבר מוותרת ומתמסרת לתחושות העולות
מהצוואר, הוא מפתיע אותך בנשיקה עזה ומספקת. את קמה מכיסא
הנדנדה, מחבקת אותו בחוזקה, מרגישה עד כמה הוא רק שלך.
הוא מרים אותך, נושא אותך אל פנים הבית, אך באמצע הדרך מתחרט,
כאילו מרגיש שאת רוצה שהלילה יהיה מיוחד, והוא משכיב אותך על
ספסל העץ שבמרפסת, מוריד ממך את חולצתך ושם למראשותייך כרית.
לשונו העדינה שבה לעשות שפטים בגופך בעודו משלב נגיעות קלילות,
נשיקות רכות ונשיכות עדינות ליד ומסביב נקודות התורפה שלך.
הוא מתיישב על הרצפה ליד הספסל, מבטו מרוצה עד מאוד וידו חולפת
ברכות על גופך, משאירה פסים של עונג על עורך במקומות בהם נגע.
לבסוף קם, מפשיל ממך את מכנסייך ונכנס לרגע אל הבית מבלי לומר
דבר.
את שוכבת תחתונים בלבד לגופך. הרוח הקלה מעבירה בך רעד ענוג
ואל הצמרמורת הזו מתווספת ההתרגשות שבידיעה שמישהו יכול לעבור
בחוץ ולהביט פנימה ולראות אותך כך.
כשהוא חוזר, את בעיניים עצומות מתרכזת בתחושות שזורמות בך,
ובכל זאת הוא מכסה את עינייך בפיסת בד רכה. את חשה את ידו מעסה
את כף רגלך, משחררת את הנקודות הכואבות וכל גופך מתרפה למגע
הנעים הזה. את מרגישה איך מעט קרם נמשח על פנים ירכייך והוא
מעסה את שרירי רגלייך, מתקרב לערוותך הפועמת וחמה כבר מזמן. אך
הוא לא נוגע וידיו ממשיכות לטייל על רגלייך, להתקרב ולהתרחק,
להציף אותך בציפייה קסומה.
לאחר פרק זמן שמרגיש לך כמו נצח ענוג של ייסורי גן עדן, את
מרגישה את תחתונייך מוסרים ממך. הוא נושף על ערוותך ומשהו קר,
כנראה קוביית קרח, מהווה ניגוד מושלם לחום של האבר שלך. עצם
הניגוד הזה מעביר בכל גופך זרמים מטורפים של עונג וגופך מתחיל
לרעוד ללא שליטה.
עכשיו את מרגישה את לשונו, קרה אף היא, כאילו מצץ מעט קרח לפני
כן, מטיילת על ערוותך. הוא יודע בדיוק איפה לגעת בך. יד אחת על
פטמתך משחקת בה והיד השנייה מפשקת את שפתותיך התחתונות, מקלה
על לשונו למצוא את הדרך אל פרח תאוותך. בתנועות מהירות הוא
מעביר את לשונו על הדגדגן הבוער שלך ואת מרגישה את הפיצוץ נבנה
בתוכך, כמו גוש של עונג שמתעצם ומתעצם עד שלא יוכל יותר להיות
מלוכד ואז יתפרץ החוצה.
אך בדיוק שנייה לפני שהטוב מכל מגיע, הוא עוצר ומלטף את פנים
רגלייך בקוביית קרח נוספת ששלף מאי שם. את עודך מתנשפת, דוחקת
בו להמשיך והוא מחייך לעצמו ומוריד אותך מן הספסל אל השמיכה
שעל הרצפה לידו. את שוכבת בציפייה דרוכה, עינייך עודן קשורות
ואת חשה את הפה שלו מנשק אותך. לשונו ממלאת את הפה שלך בתשוקה
ממכרת. מבלי שהיית מוכנה הוא בתוכך, גוהר מעלייך, ממלא את כל
כולך ומגעו בפנים מתוק מעין כמוהו.
את נשענת לאחור על מרפקייך, נותנת לו לעשות את הכל ומרגישה
אותו זז בתוכך, ממלא אותך, מטלטל אותך לכל עבר. כדור העונג
שבתוכך שב ונבנה ואת מרגישה איך כל פיסת אנרגיה שבך מתרכזת
בחיבור המושלם ביניכם. שפתיו על צווארך יונקות אותך ואת כבר
במקום אחר, מרחפת לך, אינך מסוגלת להתרכז בדבר מלבד בפיצוץ
האדיר שהנה הוא מגיע, ואת מרגישה איך כל העצבים של גופך נקרעים
לשנייה אחת בה זורם עונג צרוף בכל אברייך. ובדיוק בשנייה זו את
מרגישה את הזרם החם שבוקע ממנו ואת ההתכווצויות שלו בתוכך.
חוזרת אל המציאות את מסירה את הכיסוי מעינייך ומנשקת אותו
ברכות. נשכבת אחורה, הוא מתמוטט עלייך, בתוכך עדיין, מלא
בחציו, ושניכם נרדמים על המרפסת ככה, מחוברים ואוהבים.