מכורה אלייך,
לכאב, להשפלה, לאכזבה.
שונאת יותר משאוהבת, אוהבת יותר מששונאת.
ואתה מקלף לי את העור,
שכבה אחר שכבה.
ואני בחדר שלי בוכה.
מחזיקה את כל הזכרונות ביד, מדליקה גפרור ושורפת.
ולאט-לאט אתה נעלם
מחיי, ממחשבותיי, מחלומותיי.
ואני חופשיה!
אבל מתגעגעת
לכאב, לסבל, לנשימה
ואתה כבר נעלמת, אבל נמצא כל הזמן.
מזכיר לי כמה טוב היה פעם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.